on June 23, 2026
הלילה יורד, אך במקום להתכונן לשינה, בחדרי השינה של מיליוני מתבגרים נדלק מסך קטן. תופעת ה"דום סקרולינג" (גלילה אינסופית ברשתות החברתיות) היא מגיפה של ממש. פגשנו את ד"ר עמית גרין, פסיכולוג מומחה להפרעות שינה, כדי להבין מדוע התופעה הזו מאיימת על המוח הצעיר ואיך אפשר להתחיל לשנות את ההרגלים.
בשיתוף Onlife
ד"ר עמית גרין, פסיכולוג מומחה להפרעות שינה
לפעמים שינוי הרגלים מתחיל גם במרחב הנכון – גלו את מיטות הנוער של עמינח לשגרת ערב רגועה ושינה טובה יותר.
צלם: יאיר ולר
ד"ר גרין, אילו השפעות יש לגלילה האינסופית הזו על המתבגרים שלנו?
"מדובר בשילוב בין ביולוגיה לטכנולוגיה. בשלושים השנים האחרונות איבדנו בממוצע שעה וחצי של שינה בכל לילה. הבעיה היא כפולה: הראשונה היא האור. המסכים, בין אם זה טלפון או טאבלט, פולטים אור באורך גל קצר וגוונים כחולים אשר נקלטים בעין שלנו ומשבשים את השעון הביולוגי. כתוצאה מכך נפגעת הפרשת המלטונין, ההורמון האחראי על תחושת השינה, שאמור להפוך אותנו לרגועים ומנומנמים.
"הבעיה השנייה היא האקטיביות שלנו. הגלילה, התגובות והלייקים מייצרים עוררות: צחוק, עניין, לחץ. כשאנחנו במיטה בחושך עם הטלפון, העוררות הזו לא נותנת לנו להירדם".
כשמדובר במתבגרים, המצב מורכב עוד יותר מוסיף גרין, "בני נוער פחות יודעים לשים לזה סוף, והנושא החברתי אצלם הרבה יותר מרכזי ומעורר".
מהו המחיר שמשלם המתבגר שלא ישן מספיק?
"שינה היא הצורך השלישי בחשיבותו אחרי אוויר ומים; אנו חייבים לישון כדי להתקיים, וחסך שינה כרוני פוגע בכל אספקט של הבריאות הפיזית והנפשית שלנו", מסביר ד"ר גרין. "אצל מתבגרים זה קריטי כי זה משבש את הפרשת הורמון הגדילה, שיש לו תפקיד הכרחי להתפתחותם הפיזית. אם הם לא ישנים מספיק טוב ומספיק עמוק, לא תהיה הפרשה של הורמון גדילה שמופרש בעיקר בשינה עמוקה". "בנוסף", מסביר ד"ר גרין, "נער או נערה שלא ישנים מספיק נמצאים במצב של סטרס תמידי. זה מגביר רגשות שליליים, כמו דיכאון וחרדה, ופוגע ביכולת הוויסות הרגשי, אז פתאום אנחנו רואים התקפי עצבים, או בכי לכאורה בלי סיבה. שינה חסרה מייצרת גם תסמינים המדמים הפרעות קשב וריכוז, מה שפוגע בתפקוד שלהם ביום שאחרי".
בני נוער שלא ישנים מספיק יסבלו משיבוש בהפרשת הורמון הגדילה.
בישראל המתוחה, איך חשיפה לתכנים קשים מזירות מלחמה משפיעה על הנפש של המתבגרים?
"חשיפה לסרטוני זוועה, בין אם מפיגועים או ממלחמה, במיוחד כשרואים אותם לבד בחדר בחושך, פוגעת בבריאות הנפשית והרגשית של בני הנוער", מבהיר ד"ר גרין. "יש נערים ונערות שיש להם רמות גבוהות יותר של חרדה וסטרס, וזה עלול להגביר מצוקות נוספות. תכנים קשים עם אלימות או פגיעה מערערים את תחושת הביטחון, פוגעים ביכולת השליטה ובשינה, וזה דורש התייחסות של ההורים ובמקרים רציניים גם התערבות של אנשי מקצוע".
אז איך הורים יכולים להתערב בלי לייצר פיצוץ בבית?
ד"ר גרין מציב גבול ברור בנושא זה: "הורים צריכים לעמוד על זה. להיות הורה זה לקחת אחריות, גם כשזה לא נעים". כדי להפחית את הגירוי ולהחזיר את השינה לסדר היום, הוא מציע כמה עצות פרקטיות:
● מתנתקים מוקדם מהנייד: "חשוב להניח את הנייד בצד כשעה עד שעה וחצי לפני השעה שבה רוצים שהמתבגר ילך לישון".
● מחליפים את הנייד בטלוויזיה: "כדי להקל על המעבר, אפשר לראות טלוויזיה, שכן היא ממוקמת רחוק, פולטת פחות אור ובעיקר פחות אקטיבית, ולכן פחות מפריעה להפרשת המלטונין".
● פונים לייעוץ: "בני נוער המתמודדים עם הפרעות שינה יכולים להפיק תועלת משמעותית מייעוץ מקצועי. הדרכה מתאימה לא רק משפרת את איכות השינה, אלא מהווה גורם מכריע בתפקוד היומיומי , החל מהישגים לימודיים ועד לרווחה הרגשית והחברתית".
יישום הכלים האלו, לצד שיח פתוח בין הורים למתבגרים, מאפשר לבנות בהדרגה שגרה בריאה ומאוזנת יותר.
חשוב לזכור שבסופו של דבר, החזרת השקט לחדרי השינה היא פעולה הורית מגוננת. כאשר מציבים גבולות ברורים ומסייעים למתבגרים להבין את הקשר בין איכות השינה לבריאותם הנפשית, אפשר להחזיר את המרחב המוגן לשינה איכותית ולעזור להם לקום בבוקר רגועים ומאוזנים יותר.