כולם כבר יודעים כי מחסור בשעות שינה בלילה יכול לפגוע ביכולת שלנו לחשוב ולהתרכז למחרת: זה משפיע על הביצועים בעבודה, בלימודים ובכל תחומי החיים. אולם מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מגלים שלמחסור בשעות שינה, לאורך זמן, יכולות להיות השפעות הרסניות גם על הזיכרון שלנו בטווח הארוך, מה שעשוי להעלות את הסיכון לחלות באלצהיימר ובדמנציה.

מחלת האלצהיימר היא מחלה ניוונית של המוח – ברקמת המוח מצטבר חלבון בשם עמילואיד-בטא, לצד חלבון נוסף בשם טאו שמצטבר בתוך תאי העצב. הצטברות החלבונים מייצרת תהליך ניווני של המוח שגורם לליקויים ביכולות החשיבה, התפקוד, הזיכרון והלמידה ומוביל גם לשינויים בדפוסי ההתנהגות ולבסוף למוות.

שינה גרועה היא סימן ההיכר של מחלת האלצהיימר. אנשים שסובלים מהמחלה נוטים להתעורר בלילה ולישון פחות טוב ככל שאובדן הזיכרון ותסמינים אחרים מחמירים. אבל האם לילות חסרי מנוחה יכולים להוביל למחלת האלצהיימר? הקשר עדיין לא מובן לחלוטין, אבל מחקרים שנערכו בשנים האחרונות העלו קשרים אפשריים. הם גילו כי איכות שינה ירודה הייתה קשורה לנוכחות של חלבון העמילואיד-בטא אצל אנשים בריאים מבחינה קוגניטיבית, וכי אפילו לילה אחד של מחסור בשינה יכול להעלות את רמות העמילואיד-בטא במוח.

עוד בנושא:

האם “נשים של בוקר” נמצאות בסיכון מופחת לחלות בסרטן השד?

חרדה והפרעות שינה: מה משפיע על מה?

כך, למשל, במחקר שפורסם ב-2017 בכתב העת Brain נבדקו 17 מבוגרים בריאים בגילאי 65-35, ללא בעיות בשינה או ליקויים קוגניטיביים. כל משתתף ענד על מפרק כף היד מכשיר שמדד את שנת הלילה שלו במשך שבועיים. אחרי חמישה לילות, הגיעו המשתתפים לבית הספר לרפואה כדי לבלות לילה בחדר השינה שהותאם לניסוי – חדר חשוך, אטום לרעש ועם טמפרטורה נוחה.

שנתם של מחצית מהמשתתפים הופרעה על-ידי צפצופים, בזמן שהם ישנו שינה עמוקה. למחרת בבוקר המשתתפים דיווחו על תחושת עייפות אף על פי שבמרבית המקרים הם לא זכרו את הצפצופים. לאחר מכן, מדדו החוקרים את רמות העמילואיד-בטא וטאו במוחם. לאחר כמה ימים התהליך חזר על עצמו, אלא שהמשתתפים ששנתם שובשה בפעם הראשונה הורשו לישון במשך הלילה ללא הפרעות, ומי שישן ללא הפרעה בפעם הראשונה הוטרד על ידי הצפצופים.

החוקרים השוו את רמות העמילואיד-בטא והטאו של כל אחד מהמשתתפים בשני הלילות ומצאו עלייה של 10% ברמות העמילואיד-בטא לאחר לילה בודד של שינה מופרעת, אבל ללא עלייה מקבילה ברמות של חלבון הטאו. עם זאת, אצל משתתפים שהמכשיר על מפרק כף היד הראה שהם לא ישנו טוב גם בבית, במשך הניסוי, נצפתה עלייה גם ברמות חלבון הטאו.

הקשר בין אלצהיימר ושינה

מחקר נוסף שנערך בתחילת השנה בחן גם הוא את העלייה ברמות חלבון הטאו בעקבות שינה לקויה. במחקר שנערך בבית הספר לרפואה באוניברסיטת וושינגטון, החוקרים עקבו במשך 6 לילות אחר שנתם של 119 משתתפים בני 60 ומעלה, רובם בריאים מבחינה קוגניטיבית. המעקב נעשה בעזרת שני מכשירים – מכשיר שמודד את פעילות המוח ומכשיר שמודד את השינה.

החוקרים מצאו כי הרמות הגבוהות ביותר של חלבון טאו במוח נמצאו אצל המשתתפים ששלב ה-NREM (גלי שינה איטיים – שלב בשינה שחשוב ללמידה וזיכרון), בשנתם היה הכי קצר.

למרות הממצאים שעלו במחקרים אלה ובמחקרים נוספים שנערכו במהלך השנים, עדיין לא ברור אם שינה לא איכותית גורמת ישירות לאלצהיימר. ידוע למשל שחלבון עמילואיד-בטא מתחיל להופיע במוח  10-15 שנים לפני שמתחילים סימנים קוגניטיביים כלשהם.

כנראה שיש קשר דו כיווני בין איכות השינה לבין מחלת האלצהיימר ודמנציה – שינה לקויה עשויה להגביר את הסיכון למחלת האלצהיימר, וחולים במחלת אלצהיימר מתקשים לישון מה שמחמיר את התופעות.

אין כיום תרופה למחלה, אבל יש טיפולים זמינים שיכולים להקל על התסמינים ולעיתים קרובות להאט את התקדמות המחלה, מה שהופך את האבחנה המוקדמת לקריטית, וזו הסיבה שמחקרים מהסוג הזה חשובים.

חשוב גם לציין כי מחסור בשינה לאורך זמן יכול להוביל למחלות נוספות כמו מחלות לב וכלי דם, סוכרת ודיכאון שמהווים גם הם גורמי סיכון להתפתחות והתגברות של מחלת האלצהיימר.