לא פעם אנו אומרים לעצמנו “למה לי לקחת ללב”, אבל בכל זאת לוקחים. בלילה הדאגות, הכעסים והחששות גורמים לנו להתהפך מצד לצד ומקשים עלינו להירדם, השינה אינה שקטה והעייפות מצטברת. ובכן, אם יש משהו שעלינו לקחת ללב – מדובר באיכות השינה שלנו ובמספר השעות בהן מתאפשר לגופנו לנוח.
לשינה יש קשר הדוק לבריאות הלב. לימדו אותנו להתמקד בתזונה נכונה, אורח חיים בריא ופעילות גופנית, אולם גם לשינה יש השפעה ישירה על הלב ועל תפקודו. מחקר שפורסם ב-2019 במגזין American College of Cardiology בדק את הקשר בין מספר שעות השינה לתפקוד שריר אוטם הלב בקרב משתתפים בני 40-69.
מהניתוח עלה כי אלה שישנו פחות מ-6 שעות בלילה היו בסיכון גבוה ב-20% לעבור התקף לב בפעם הראשונה, בהשוואה לאלו שישנו 6-9 שעות. אגב, גם שינה ממושכת מדי עלולה לפגוע בתפקוד הלב: אלה שישנו יותר מ-9 שעות היו בסיכון גבוה ב-34% לעבור התקף לב ראשון.
החוקרים מצאו כי שמירה על משך שינה של 6-9 שעות בלילה היא ״מספר הקסם״י, ויכולה להפחית את הסיכון להתקף לב ראשון בשיעור של 18% בקרב אנשים עם “נטייה גנטית גבוהה” להתפתחות מחלות לב. מסקנתם הייתה נחרצת: משך שינה קצר מדי עלול לפגוע בשריר אוטם הלב. מהמחקר עולה עוד כי כל שעת שינה חשובה. אנשים שישנו 5 שעות בכל לילה, למשל, היו בסיכון גבוה ב-52% להתקף לב ראשון מאלו שישנו 7-8 שעות.
עוד בנושא:
הקשר הכפול בין מחסור בשינה לאלצהיימר
הקשר הישיר בין מחסור בשעות שינה וסיכון להתפתחות סוכרת
כיצד שינה מועטה פוגעת בלב שלכם?
לפי ארגון השינה האמריקאי (The National Sleep Foundation) מחסור בשינה מביא להפרשה של הורמונים וחומרים אחרים שהשפעתם המזיקה מצטברת. בנוסף, בזמן מנוחה ממושכת יורד קצב הלב ולחץ הדם. עם הזמן, שינה קצרה מדי עלולה לגרום ללחץ דם גבוה יותר במהלך היום ולסיכוי גדול יותר לבעיות לב וכלי דם.
מחקרים רבים הדגימו את הקשר בין דום נשימה בשינה למחלות לב וכלי דם. אחד מהם מצא כי במהלך שמונה שנים, גברים הסובלים מדום נשימה קשה בשינה היו בעלי סיכוי גבוה יותר ב-58 אחוז לפתח אי ספיקת לב בהשוואה לגברים ללא הפרעת נשימה לילית. אך אין צורך בהפרעת שינה חמורה כדי שיווצרו השפעות על הלב. שינה גרועה (כתוצאה משינוי לוח הזמנים בעבודה או הרגלי שינה ירודים, למשל) עלולה לסכן אתכם. כלומר לא רק משך השינה משפיע על הלב, אלא גם איכות השינה.
מחקר שנערך על ידי איגוד הלב האמריקני בשנת 2011, קושר בין איכות שינה ירודה לסיכון מוגבר ללחץ דם גבוה, ומסמן אותה כגורם פוטנציאלי למחלות לב. “אנשים שאינם ישנים מספיק סובלים ממטבוליזם אטי וקושי לרדת במשקל”, צוטטה ד”ר ג’ינה לונדברג, מנהלת קלינית של מרכז הלב לנשים בהתייחסה לממצאים. “ההשפעה החיובית של שינה אינה רק על בריאות הלב, אלא גם על הורמוני הלחץ, על מערכת החיסון, על הנשימה ועל המצב הנפשי. אנשים שישנים 7-8 שעות שינה ערניים יותר ובעלי מיקוד טוב יותר. יש להם פחות דיכאון וחרדה”.
בריאות הלב אינה רק עניין למבוגרים. מחקרים הראו כי כשמתרגלים למעט שעות שינה בשלב מוקדם בחיים עלולים לשלם על כך מחיר בשלב מאוחר יותר. מחקר אחד מצא כי מתבגרים שלא ישנו טוב היו בסיכון גבוה יותר לפתח בעיות לב וכלי דם בבגרותם. בקרב בני הנוער שישנו מעט שעות היו רמות כולסטרול גבוהות יותר, מדד מסת גוף גבוה יותר, היקפי מותניים גדולים יותר, לחץ דם גבוה יותר וסיכון מוגבר ליתר לחץ דם.
בעיות אלה בגיל צעיר עלולות להפוך ל”כדור שלג בריאותי” בהמשך, ולכן חשוב להקפיד על כמות שעות השינה ואיכותה בכל גיל. זמני השינה המומלצים לבני נוער הם בין 8-10 שעות, למבוגרים 7-9 שעות ולקשישים 7-8 שעות. מרבית המבוגרים זקוקים ללינה של לפחות 7 שעות בכל לילה, אולם לפי נתוני המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) בארה״ב, כ-33% מהאמריקאים הבוגרים מעידים כי אינם ישנים את כמות השעות המומלצת.
עקב כך מתפתחות עם השנים מחלות שונות כמו סוכרת סוג 2, השמנה ולחץ דם גבוה. כל אלה משפיעים על בריאות הלב, כמובן. אז קחו את השינה ללב ותנו לגופכם את מה שהוא זקוק לו – שינה טובה בכמות הנכונה, שתשפיע לטובה על בריאות הלב ואיכות חייכם.