חדר השינה שלנו הוא המפלט שלנו. המקום שאליו אנחנו מגיעים בסוף כל יום, פושטים את כל מה שעברנו וחווינו וצוללים למנוחה שתטען אותנו באנרגיות לקראת יום חדש. גם אם זמן הבילוי שלכם בחדר השינה מסתכם בשינה, חשוב לייצר בו תחושה נעימה, אינטימית ומזמינה שתעזור לכם להרגיש שזאת הפינה הקטנה שלכם.

אז מה עושים כשחדר השינה קטן?

בעיצוב חדר שינה קטן לזוג יש לא מעט אתגרים, אבל גם כמה כללים פשוטים שיבטיחו תוצאות מדהימות:

בחרו בסגנון מינימליסטי 

כדי לא להעמיס על החלל, מומלץ לבחור בסגנון עיצוב מינימליסטי המשתמש ברהיטים עדינים, עם רגליים גבוהות, קווים רגועים וכמה שפחות אקססוריז מיותרים. ככל שתצליחו לנקות את הלוק תאפשרו לחלל להיראות מרווח ופתוח יותר.

 שמרו על קו אחיד

בעיצוב חדר הורים קטן מומלץ להימנע מתחושה אקלקטית של אביזרים שונים בסגנונות משתנים. במקרה כזה, כל אחד מהאביזרים מושך אליו את תשומת הלב וכולם יחד עשויים לייצר תחושה סגורה ומבלבלת. נסו לחפש חדר שינה קומפלט המגיע כמשפחה אחת של הרהיטים העיקריים בחדר המדברים באותה שפה עיצובית.

התחילו מהמיטה 

המיטה הזוגית היא הרהיט המרכזי בחדר השינה. לכן, רגע לפני שאתם מתחילים לעצב, לרהט ולקשט את החדר, התחילו מבחירת המיטה והמזרן המתאים לה. בחרו מיטה במידות שלא יחנקו את החדר וישאירו מעברים משני צדיה.

תנו כבוד לגב המיטה 

גב המיטה תוחם את אזור השינה, מייצר אינטימיות ולרוב גם מכתיב את סגנון העיצוב בחדר. כשמעצבים חדר שינה קטן לזוג מומלץ לבחור בגב מיטה בצבעים בהירים שלא יכביד על החדר וישאיר מקום לאקססוריז צבעוניים לקשט את האווירה.

שלבו מראות!

כדי לייצר אשליה של חדר גדול יותר ולאפשר השתקפות של אור מגופי התאורה ומהחלון- נסו לשלב מראות בעיצוב החדר. שימוש נכון במראה ייצר אווירה מזמינה ופתוחה גם בחלל קטן.

אל תזניחו את השטיח! 

בין ההשקעה בגב המיטה, בגופי התאורה ובצבע הקירות, אל תשכחו להשקיע בשטיח! שטיח יוסיף אווירה חמימה לחדר ואם תרצו יוכל להיות גם נקודה של צבע או טקסטורה מעניינת.

יצרו פתרונות אחסון יצירתיים 

בניסיון לחסוך במקום, כשניגשים למשימת עיצוב חדר שינה קטן להורים חשוב לבחור ברהיטים שיספקו מקומות אחסון נוחים ויצמצמו את הצורך בעוד רהיטים. לדוג'- מגירות אחסון במיטה, שידות צד צפות שלא תופסות מקום על הרצפה, או מראה שמסתירה מאחוריה אפשרות לאחסון.

לסיכום 

בעיצוב חדר שינה קטן לזוג תצטרכו בעיקר לעשות עבודת תכנון חכמה בהתחלה, כדי לא להתפתות להוסיף, להעמיס ולשלב תוך כדי. ובסופו של עניין- בלי הרבה השקעה תוכלו להגיע לחדר החלומות שלכם!

איזה מזרן מומלץ לילדים? מאיזה חומר? באיזה עובי? האם המזרן משפיע על איכות השינה? ומה חשוב לבדוק? ריכזנו את כל מה שכדאי לדעת לפני שרוכשים מזרן לילדים. צלמו מסך!

נכון, הם בד"כ "לא רוצים לישון, רוצים להשתגע!", אבל לשעות השינה ולאיכות השינה יש תפקיד חשוב בהתפתחות הפיזית והקוגניטיבית של הילדים שלנו. ילדים שנהנים משינה איכותית מתעוררים חיוניים יותר, נמרצים יותר וערניים יותר לסביבה ולמה שמביאה איתה השגרה. לעומתם, ילדים הסובלים ממחסור בשעות שינה או מהפרעות שינה חשופים יותר להפרעות אכילה, לשינויים במצב הרוח ולקושי בריכוז.

למזרן יש השפעה ישירה על איכות השינה. בחירה במזרן ילדים איכותי התומך בכל הנקודות החשובות בגוף ומאפשר לגוף מנוחה אמיתית, מבטיח שינה עמוקה וטובה שאחריה מגיע גם בוקר טוב (:

אז איזה מזרן מומלץ לילדים ולמה חשוב לשים לב כשבוחרים אחד כזה?

בחנויות רשת עמינח תוכלו לפגוש נציגים מקצועיים שיעזרו לכם להחליט איזה מזרן מומלץ לילדים.

הלינה המשותפת בקיבוצים (של פעם) – טוב או רע לילדים? את האידיאולוגיה הקיבוצית של פעם מחליפות התובנות של היום

דרוש כפר לגדל ילד… ואולי בכלל קיבוץ?

מעטפת משפחתית בריאה חשובה מכל לילד – על כך אין עוררין. אולם גם יצירה של קהילה שדואגת לילדים, שומרת עליהם ומטפלת בהם – מאפשרת להם לגדול בסביבה מוגנת, בריאה ובטוחה. האם הלינה המשותפת בקיבוצים, הכי "כפר" שרק ניתן לדמיין, היא מעטפת תומכת כזו – או להפך, ומדוע הנושא מעורר כל כך הרבה אמוציות?

אבל קודם, רגע של היסטוריה: התנועה הקיבוצית נולדה מתוך שילוב בין עקרונות מרקסיסטים ללהט הציונות. בתי הילדים בקיבוץ נולדו ספק מתוך אידאולוגיה, ספק מתוך צורך. הרצון לשבור את המבנה המסורתי של המשפחה, האידיאולוגיה של הקבוצה מעל הפרט, השגת שוויון בנטל בין כל חברי וחברות הקיבוץ והחלום של גידול ילדים אל תוך האתוס הקיבוצי – השתלבו עם תנאי המגורים המורכבים של חברי הקיבוץ, וכך מגיל חצי שנה הפכו בתי הילדים לביתם המרכזי של ילדי הקיבוץ.

אז…לינה משותפת, זה טוב לילדים?

והנה אנחנו מגיעים לאחת המחלוקות המורכבות ביותר בתולדות היישוב העברי.

הרעיון, בזמנו, נתפס כנפלא. כזה שעונה על הצרכים של כל אחת ואחד מהמעורבים ושל הקיבוץ כולו. רק בשנים אחרונות, שנים ארוכות אחרי שבתי הילדים פורקו והילדים עברו ללינה בבתי הוריהם, נתגלו הסדקים והצלקות שהותירה הלינה המשותפת.

וזה הזמן להזכיר את תיאוריית ההיקשרות: זו מתייחסת לקשר בין פעוטות למטפלים העיקריים שלהם. התקשורת הבטוחה נותנת לפעוטות את בסיס הבטוח לחקור וללמוד ואת המוטיבציה והזדמנות לעשות זאת. היקשרות בטוחה חיונית עבור בטיחות הפעוטות, בריאותם הנפשית, יכולת ההסתגלות והחוסן הנפשי שלהם. כמבוגרים, היקשרות בטוחה באה לידי ביטוי בעיצוב היכולת להתמודדות עם קשיים ועם מהמורות במערכות יחסים אינטימיות ובתפיסה עצמית בריאה.

התיאוריה הקיבוצית הייתה נפלאה: הילדים יגדלו יחד, כתף אל כתף, ויחונכו על ידי מבוגרים שקיבלו על עצמם את האחריות העצומה של הכנת דור העתיד. בפועל, הדמויות המטפלות התחלפו והילדים לא קיבלו אפשרות לייצור קשרים עמוקים עם מבוגרים משמעותיים או לראות בהם דמויות מפתח, שנותנות מענה לצרכים שלהם. על פי דיווחיהם במחקרים לאורך השנים, לא ניתן מענה מספק לצרכים הפיזיים והרגשיים, הילדים היו חשופים ופגיעים ולמדו עד מהרה שאין טעם לפצות את הפה. פגיעות פיזיות ואלימות היו חלק בלתי נפרד מהחשיכה.

ניסוי אידאולוגי שכשל

חלק מהותי מהאידאולוגיה הקיבוצית שמה דגש על מפגשי המשפחות. בשעה ארבע הילדים היו מגיעים לביקור אצל הוריהם, לזמן משפחתי מרוכז. פרק זמן שמאפשר מתן מענה רגשי, נקי מההגבלות ומהאיסורים שמלווים גידול ילדים ונטול עבודות ומטלות. אך מעל הבילוי המשפחתי היה ענן "הקבוצה מעל הכל", והמערכת פעלה באופן מודע לצמצם את האינטימיות מחשש לפגיעה במטרת העל של ערך העשייה.

הילדים גודלו על ערכי החברות, שיתוף פעולה, עבודת צוות, חלוקה ושוויון, עם דגש על עבודה יחד למען הישגי הקבוצה. אך על פי מחקרים שונים בנושא, ההיקשרות של ילדים שגדלו בבתי ילדים בקיבוצים הייתה בלתי בטוחה, עם השלכות על תפקודם כמבוגרים.

הם גודלו להיות חזקים, אך מעולם לא קיבלו את האפשרות להיות חלשים או פגיעים. הם התקשו להיות נזקקים, נאבקו עם הבעת רגשות, הראו נטייה לאישיות חרדה ומעוכבת ודווחו קשיי התמודדות עם קונפליקטים טבעיים שעולים בסיטואציות משפחתיות יומיומיות. הם היו לפועלים נהדרים, חיילים נפלאים, מסורים לכלל, אך התקשו באספקטים רגשיים ובאינטראקציות אינטימיות.

הקיבוצים הם החברה היחידה לאורך ההיסטוריה בה ילדים גודלו בנפרד מהוריהם. הספרות מהתקופה מתארת תקופה תמימה, חבורות ילדים, חוויות והרפתקאות. רק בשנים האחרונות אנו מציאות אחרת, קודרת הרבה יותר, שהותירה ילדים (ובוגרים) מצולקים.

הדרישה לבטל את בתי הילדים הגיעה בסופו של דבר מהאימהות, אותן נשים שגדלו בבתי ילדים בעצמן – והיו מוכנות להפוך עולמות כדי למנוע זאת מילדיהם. היום, בבתי ההורים שלהם (בקיבוצים המופרטים רובם ככולם), הם כבר ישנים טוב הרבה יותר.

השעה שלוש לפנות בוקר ואת שוכבת במיטה זוגית עם עיניים פקוחות, בוהה בתקרה החשוכה. הבטן ההריונית שגידלת לתפארת מקשה עלייך למצוא תנוחת שינה נוחה לכל הלילה, וגם כאשר את כבר נרדמת, את מתעוררת תכופות עם המחשבה המפחידה שהתנוחה שבחרת מסכנת את העובר שגדל בתוכך.

חשוב לדעת כי הפרעות שינה בהריון כמו עייפות יתר שנובעת מחוסר שינה אצל אישה הריונית לא גורמת לסיכון ספציפי אך היא יכולה לגרום לתחושת מתח תמידית, להפרעות אכילה ולקשיי נשימה המשפיעים בעקיפין על העובר ועל המשכו התקין של ההיריון. במקרים מסוימים עייפות קיצונית עלולה לגרום לנפילות ולתאונות שמסכנות את האם ואת העובר, וזו הסיבה שמאוד חשוב להתייחס ברצינות לבעיות שינה בהיריון.

אז איך אפשר לישון בנוחות (עד כמה שזה אפשרי) במהלך חודשי ההיריון, האם יש תנוחות שינה מומלצות והאם יש תנוחה שממנה דווקא מומלץ להימנע?

שינה על הבטן בהריון: אין איסור גורף לגבי שינה על הבטן במהלך ההיריון וכל עוד היא לא מפריעה לך, תרגישי בנוח לישון בתנוחה הזו. עם זאת, יש מומחים שטוענים כי מאמצע הטרימסטר (השליש) השני של ההיריון יש בעייתיות מסוימת בשכיבה על הבטן בזמן הריון, לא מחשש מעיכה או לחץ על העובר אלא מהלחץ המופעל על כלי הדם שמגיעים לרחם. כך או כך, ברגע שהבטן מתחילה לצמוח לה, לא נוח יותר לישון על הבטן ונשים רבות מפסיקות ממילא לישון בתנוחה זו.

שינה על הגב בהריון: זוהי תנוחת השינה המועדפת על רוב הנשים בהיריון כי טכנית היא הכי נוחה, אבל שינה על הגב בהריון דווקא פחות מומלצת ויכולה אפילו להיות די מסוכנת. הדבר נובע מכך שככל שההיריון מתקדם, הרחם לוחץ על כלי הדם, מה שגורם לכך שזרימת הדם לשלייה נחלשת. יתירה מכך, בעת שכיבה על הבטן בהריון משקלה של הבטן לוחץ על הקיבה ויכול לגרום לך לצרבות לא נעימות. לכן, רצוי לא לישון במשך לילה שלם על הגב ואם את חייבת, אז רק למנוחות קצרות.

שינה על צד ימין בהריון: תנוחת שינה זו יכולה להיות נוחה והיא לא מסוכנת כמו תנוחת הגב, אבל בדומה לתנוחת שכיבה על הגב בהריון, גם בשינה על צד ימין בהריון קיים לחץ מסוים על כלי הדם הגדולים ולא מתאפשרת זרימה מספקת של דם אל העובר. כלי דם מרכזיים ממוקמים בצד ימין, לכן שכיבה על צד ימין בהריון עלולה ללחוץ עליהם וגם שינה על צד זה פחות מומלצת.

שינה על צד שמאל בהריון: על-פי כלל המומחים שינה על צד שמאל היא התנוחה האידאלית לשם שינה בהיריון. השינה על צד זה של הגוף מפחיתה את הלחץ על כלי הדם הגדולים, שמובילים דם לרחם ולכליות. בתנוחה זו מתאפשרת זרימה תקינה של דם – גם לאישה ההרה וגם לעובר.

מעבר לתנוחות השינה, מומלץ מאוד לנשים בהיריון להשתמש בכרית במהלך השינה. הנחת כרית בין הברכיים וכרית נוספת מאחורי הגב מפחיתה את הלחץ על הגב התחתון, עוזרת לשאת את משקל הבטן ומאפשרת שינה נוחה ונעימה יותר. אגב, אם החלטת להסתובב ולישון מעט על הגב, כרית המונחת מאחורי הראש תוכל להקל עלייך מפני צרבות.

השינה חשובה מאוד למהלך התקין של ההיריון ולאגירת כוחות לשלב הלידה ולאחריה. גם אם לא נרדמת על צד שמאל האידאלי, זה לא סוף העולם. בעזרת שימוש בכריות, תוכלי למצוא תנוחה נוחה ובטוחה.

אתם בהיריון ראשון? מזל טוב, עכשיו אתם מתחילים את המסע הארוך לבחירת ציוד לתינוק החדש, מסע שיכול להיות לא פחות מפרך מההיריון עצמו. כדי להקל עליכם ולקצר תהליכים, הנה כמה טיפים חשובים שאליהם יש לשים לב כאשר רוכשים מזרון למיטת התינוק – וגם לעריסה.

שימו לב – מזרון הוא אביזר קריטי לשמירה על חיי תינוקכם: מחקרים הוכיחו בעבר שיש קשר בין טיב המזרון לבין הסיכון למוות בעריסה. הסיכון, חלילה, למוות בעריסה בשנת חייו הראשונה של תינוק גבוה פי 20 מסיכון כזה בתאונה דרכים, כך שאל תקלו ראש בבחירה. מה גם שבשנת חייו הראשונה מבלה התינוק כמעט שני שליש מזמנו בשינה – כך שהמזרון הוא אביזר משמעותי מאוד בסביבתו.

איציק ברוך, מנהל מכירות תחום תינוקות בעמינח, מסביר כי יש שלושה דברים חשובים ביותר בבחירת מזרון למיטת תינוק:

  1. צד קשיח: "בצד הקשיח של המזרון משתמשים עד גיל שנה, וחשיבותו היא בכך שעד גיל שנה הטונוס השרירי של התינוק לא מספיק מפותח כדי לסייע לו להרים את הראש בזמן חירום. הצד הקשיח מונע את שקיעת פני התינוק במזרון, וכך גורם לתינוק להסיט את ראשו ימינה ושמאלה ולנשום אוויר נקי. אם למזרון אין צד קשיח, אז כאשר התינוק מתהפך על הבטן, הוא יכול לנשום חזרה פחמן דו-חמצני שנפלט לו מהפה, וזה חלילה יכול להיספג לו חזרה במחזור הדם ולגרום לחנק".
  2. מזרן שעשוי מבד נושם: "חשיבות הבד הנושם היא יכולת הנידוף של הבד – פינוי הפחמן הדו-חמצני שנפלט לתינוק מהפה בזמן שהוא מתהפך על הבטן, וכך הבד מאפשר לתינוק לנשום אוויר נקי יותר. למעשה, גם לבד יש תפקיד בשמירה על חייו ובטיחותו של התינוק".
  3. מערכת לפיזור לחצים: "החשיבות של המערכת הזו משמעותית בשנה השנייה לחיי התינוק, כאשר משתמשים בצד הרך של המזרון. המערכת הזו מפחיתה את הלחץ על גוף התינוק ומאפשרת לו לישון שינה איכותית יותר, לפרק זמן ארוך יותר. היא מצמצמת בכך את מספר ההתהפכויות של התינוק בזמן השינה ותורמת לשינה איכותית ולניצול מקסימלי של מחזורי השינה בזמן שנת התינוק. אם אין מערכת כזו, משקל התינוק לא מתפזר לצדדים ומפריע לתינוק במשך השינה. הלחץ חוזר למבנה הגוף ואחרי פרק זמן מסוים הוא מפריע לתינוק וגורם לו לשנות תנוחה. שינוי תנוחה מפריע למהלך התקין של מחזורי השינה, שהוא חשוב במיוחד אצל תינוקות כאשר המוח מפריש את הורמון הגדילה שתורם להתפתחות רקמות ועצמות בגוף".

ברוך מדגיש, שכיום יש שינוי גדול בהרגלי השימוש בעריסות. עד לא מזמן, רוב ההורים העדיפו לשכור עריסה מתוך מחשבה שהיא תשמש אותם לשלושה חודשים בלבד, ועלות שכירת העריסה זולה הרבה יותר מרכישתה. לכן גם נהגו לשכור מזרון או לקנות מזרון זול ופשוט. היום, לדבריו, הדברים שונים: "מחירי העריסות ירדו פלאים ולקוחות כיום מעדיפים לרכוש עריסה מאשר לשכור. המשמעות היא שזמן השימוש בעריסה מתארך עד גיל 4-5 חודשים, או שמשתמשים בה לשנת יום כשהתינוק בסלון ועוברים למיטה ממש רק בלילה. עקב השימוש בעריסה הקנויה בבית מעבר לשלושה חודשים, היום שמים דגש גדול יותר על איכות המזרון לעריסה".

כשבוחרים מזרון לתינוק, חשוב קודם כל שהוא יכלול צד קשיח כפי שקיים במזרונים למיטת תינוק – זאת כדי למנוע חשש שהתינוק יתהפך על הבטן בעריסה ללא תמיכה הולמת. כמו כן, עדיף לרכוש מזרון עריסה עם בד נושם שעומד בכל הסטנדרטים של מכון התקנים.

כל בני הבית הלכו כבר לישון, אבל רק בחדר של הילד עדיין דולק האור. אם זה נשמע מוכר, כנראה גם לכם יש ילד בגיל ההתבגרות. מתבגרים לא ממהרים ללכת לישון, הם אוהבים את השעות הקטנות של הלילה. לפעמים הם יוצאים לבלות ולפעמים הם סתם צוללים לתוך מסך המחשב או הטלוויזיה ו"שוכחים" ללכת לישון.

הסיבות לדחיית שעת השינה של מתבגרים נעוצות בגורמים חברתיים וסביבתיים רבים. אבל, יש גם סיבה פיזיולוגית. הורמון המלטונין, המכונה גם "הורמון החושך", משתחרר בגוף וגורם לתחושת עייפות המקדימה את השינה. אצל מתבגרים שחרורו מתעכב בכ-3 שעות, ולכן הם אינם חשים עייפות גם בשעות מאוחרות בלילה.

למרות כל זאת, חשוב להקפיד לישון מספיק. הנזקים של מחסור בשעות שינה הם רבים – מתבגר שנרדם מאוחר וקם מוקדם לבית הספר יסבול מבעיות ריכוז, התקפי זעם, עייפות ואפילו עלייה במשקל. מחקרים גם מצאו קשר הדוק בין שגרת שינה טובה להישגים בלימודים.

אז איך בכל זאת תוכלו לגרום לילד המתבגר ללכת לישון בזמן לפני יום לימודים? הנה כמה טיפים חשובים.

  1. לקבוע שגרת שינה: השעה הטובה ביותר להירדם היא 23:00. הסבירו למתבגר שכדי להכין את עצמו לשינה כדאי לו להתקלח כשעה לפני, לעמעם את האורות בחדר ולהוריד הילוך כדי להיכנס למצב של רגיעה.
  2. לסגור את הטלוויזיה: אחד ההרגלים הגרועים הוא להירדם מול הטלוויזיה. הרגילו אותם לכבות את הטלוויזיה כשעה לפני השינה ועודדו אותם שלא להירדם על הספה בסלון. שינה טובה ואיכותית היא רק בחדר השינה, על המיטה והמזרון שלהם.
  3. לא לנמנם בשעות הצהריים: מתבגרים רבים אוהבים לנמנם בצהריים. גופם זקוק ל-8-10 שעות שינה ואין צורך ביותר מכך. עודדו אותם לוותר על שנת הצהריים שמעכבת את תחושת העייפות ומשבשת את שעת השינה.
  4. להקפיד על תזונה נכונה: לפני השינה כדאי להימנע מנשנושים ולאכול רק ארוחה קלה ומאוזנת שתכלול את אבות המזון. ארוחה שלגוף יהיה קל לעכל. חשוב גם להקפיד לא ללכת לישון רעבים. רעב גורם למתח שמקשה על השינה או גורם לשינה לא איכותית ולא רציפה.
  5. להימנע ממשקאות ממריצים: אלכוהול, קפאין ומזונות עתירי סוכר, גורמים לערנות שמקשה על ההירדמות. "אלכוהול הוא אחד הגורמים שהכי מפריעים לשינה איכותית אצל בני נוער. הם יוצאים לבלות עד מאוחר ושותים, הגוף שלהם לא מעכל את האלכוהול וזה גורם נזק למטבוליזם ולהפרעות שינה", אומרת הדיאטנית איריס פסקין.
  6. פעילות גופנית? לא בשעות הערב: פעילות גופנית היא מבורכת בכל גיל, אבל חשוב לכוון את המתבגר לקיים שגרת ספורט קבועה בשעות אחר הצהריים המוקדמות, כך שיהיה מרווח גדול בין האימון הגופני שמשחרר אדרנלין ומעורר לבין השעה שבה מתכוונים ללכת לישון.
  7. לפתוח את התריס בבוקר: מתבגרים אוהבים להחשיך את החדר לחלוטין כדי להתעורר באופן טבעי, לעיתים אפילו בשעות הצהריים. דאגו שהתריסים לא יהיו מוגפים לחלוטין בחדר ושאור היום ייכנס, מה שיקל על תהליך ההתעוררות.

בבתים רבים מכירים את השעה הלחוצה הזו לפני השינה, שבה צריך להספיק ארוחת ערב, מקלחת, התארגנות לשינה ובסופה, השכבת הילד לישון. אלא שהרבה פעמים "השעה הבוערת" הזאת לא ממש מסתיימת בהירדמות הצאצא האהוב, ולמעשה אתם נדרשים לקרוא סיפור ועוד אחד, להכין עוד בקבוק, לשבת לידו עד שיירדם, ולהשתמש בעוד מיני שיטות שפיתחתם כדי להרדים אותו.

הרגעים האלה בסוף היום, שאמורים היו להיות נעימים ורגועים, הופכים למאבק שבסופו גם הילד וגם אתם מתוסכלים ומותשים. פעמים רבות המאבק הזה נמשך עד שעה מאוחרת מדי עבור הילד, ובוודאי עבורכם, שצריכים להתפנות לעיסוקים שונים אחרי שהילד נרדם. פעמים רבות הילד קם ממיטתו באמצע הלילה ועובר למיטה שלכם, מה שגם פוגע באיכות השינה שלכם ושלו.

מסתבר, שלמרות שהירדמות היא אחת הפעולות הפיזיות האוטומטיות של רובנו, אנחנו צריכים ללמד את הילדים שלנו להירדם לבד ולהקנות להם הרגלי שינה טובים. הדבר אינו קורה מעצמו ותלוי במידה רבה בדרך שבה אנחנו, ההורים, עושים זאת.

עם היוולדו של ילדכם, ובחצי השנה הראשונה של חייו, השינה אינה סדירה. בשלושת החודשים הראשונים לחייו תינוק לא יכול ולא יודע להירדם לבד, והוא זקוק לכך שאתם תרדימו אותו. בגילאים אלה תינוקות מתעוררים פעמים רבות בלילה ולוקח להם זמן להבחין בין יום ללילה. בגיל שלושה חודשים מתחילה להתפתח אצל הפעוט היכולת הפיזיולוגית להירדם לבד, וזה השלב שבו צריך להתחיל ללמד אותו לעשות זאת.

עד גיל חצי שנה הילד שלכם אמור לדעת להירדם לבד במיטה ולהשלים מחזורי שינה של חמש שעות. בגיל זה גם מופרשות רמות גבוהות יותר של ההורמון האחראי על השינה – המלטונין. עד גיל שנה, בהיעדר בעיה פיזית או רגשית, הילד כבר אמור לישון לילה שלם ללא הפרעה. למרות זאת, מחקרים מלמדים כי כשליש מהילדים אינם נרדמים לבד, ללא עידוד וסיוע של ההורה, וכ-20% מהם סובלים מהפרעות ובעיות שינה שונות.

בעיות הירדמות ושינה שאינן מטופלות מזיקות מאוד לבריאותו הפיזית והנפשית של הילד. מחסור בשעות שינה פוגע בתפקודי המוח, ביכולת הריכוז ובתהליך הגדילה התקין שלו. בעיות שינה בילדות גדלות והופכות להיות בעיות שינה של אדם מבוגר, ואלה מובילות הרבה פעמים לבעיות התנהגות ולקשיים רגשיים ועל כן אסור להזניח את הטיפול בנושא.

אז איך מלמדים אותם לישון?

אם בחנתם, ושללתם, גורמים רפואיים או פיזיים שעלולים לגרום להפרעות שינה, כנראה שהבעיה היא בחינוך להרגלי השינה, ולמעשה כדאי להתחיל לעבוד על תהליך ההירדמות. כשמדובר בתינוקות קטנים מתחת לגיל חצי שנה אפשר להתייעץ עם מומחיות שינה, רופאי ילדים ופסיכולוגים, כדי ללמוד את הדרך הנכונה להרדים אותם.

יש חשיבות רבה ליצירת טקס יומי לפני שהולכים לישון. ילד צריך לדעת ששעת השינה מתקרבת, הוא צריך לאכול ארוחה קלה ולא מכבידה לפני השינה, ולהימנע מממתקים מלאי סוכר וממזון שיכול להעלות את רמות האנרגיה בגוף. חשוב להימנע מצפייה בטלוויזיה או במסכים אחרים, לעמעם את האורות, לדבר בקול נמוך יותר ובאופן כללי לשדר אווירת רוגע ושלווה בבית. חשוב להקפיד על סביבת שינה נוחה ומותאמת לצורכי הילד.

יש להשכיב את הפעוט במיטתו, לאחר ששרתם לו שיר ערש ועמעמתם מעט את האורות, לאחל לו לילה טוב, לתת נשיקה ולצאת מהחדר. אם הוא בוכה, צריך לחזור לחדר להרגיעו במגע, וכשהוא נרגע לעזוב את החדר. כך שוב ושוב עד שהילד לומד להרדים את עצמו.

אין להתנות את ההרדמה בגורמים חיצוניים כמו בקבוק, טאבלט או כל דבר אחר שיוצר תלות. אל תאפשרו אכילה לאחר שעת השינה ו/או מזון שיגיע אל המיטה. הילד שלכם יכול וצריך להירדם לבד ללא עזרים חיצוניים. ככל שהוא יגדל, שנתו תהפוך ליציבה ולעמוקה יותר, והוא יידע להרדים את עצמו עם סיום של כל מחזור שינה, והתחלת מחזור שינה חדש. אל תשבו לידו, אל תתווכחו איתו, ובכל פעם שהוא קם ויוצא מהמיטה החזירו אותו אליה. השתדלו כל הזמן הזה להמעיט בדיבור. ייתכן שתחילה יהיה קשה לילד להסתגל למציאות החדשה ואולי אפילו תראו תופעות של "גמילה" מהצורך בכם או בעזרים חיצוניים כדי להירדם, אולם שמרו על עקביות, ואט אט הוא ילמד להירדם לבד. כשיגדל הוא יודה לכם על ההרגלים הטובים שהקניתם לו.

לפעמים אין ברירה, הבית קטן מדי ואי-אפשר לייעד לכל ילד חדר שינה משלו, ולכן אחים חולקים בחדר אחד. חדר משותף מבטיח שלל זיכרונות מהחיים המשותפים עם מי שצפוי ללוות אתכם לאורך כל החיים (אח או אחות), חוויות משותפות, אבל גם לא מעט חיכוכים ואתגרים עבור ההורים. לחיים בחדר משותף יש יתרונות וחסרונות. גם אם יש באפשרותכם לתת לילד חדר משלו, חשוב שתדעו במה כרוכה לינה משותפת, כדי שתוכלו לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבורכם.

יחסים בין אחים הם אחד הדברים החשובים ביותר בהקניית כלים לחיים בעולם המבוגרים. בעוד שאחים הגדלים בחדרים נפרדים זוכים לפרטיות ולמרחב אישי גדול יותר, בחדר משותף יש לפנות מקום לכל אחד מהם ולהתאימו לצרכים של כל אחד מהם. לינה בחדרים נפרדים עלולה לגרום לריחוק בין האחים – כל אחד עסוק בענייניו והמפגשים המשותפים מצטמצמים לארוחות משפחתיות או לפעילות משפחתית יזומה. בחדרים משותפים הקשר רציף וקרוב יותר. הדינמיקה שנוצרת בין אחים, והצורך בפשרות כאשר חיים בחדר משותף, מכינים את ילדכם לחיים החברתיים כבוגרים.

בחודשי חייו הראשונים של התינוק הוא ישן לרוב קרוב למיטת הוריו. זאת, כדי לאפשר טיפול צמוד הכולל התעוררויות רבות במהלך הלילה. הקימה במהלך הלילה והבכי של התינוק עלולים להפריע לאחיו ולהקשות על המגורים המשותפים. לכן, בגילאים אלה מומלץ להשאיר את התינוק בחדר ההורים או להקצות לו חדר נפרד קרוב לחדר ההורים.

כשהתינוק גדל, הרגלי השינה שלו מתייצבים וצרכיו משתנים. בערך בגיל שנתיים הילד זקוק לעצמאות, ובחלט ניתן לצרף אותו לחדר של האח או האחות הגדולה. לפני שעושים זאת חשוב מאוד להכין את האח הבוגר לכניסת האח הקטן. כדאי להתייעץ איתו לגבי סידור החדר ולהקצות פינה לכל אחד מהאחים, כדי שתחושת הפרטיות והצרכים של כל אחד מהם יקבלו מענה. הכנסת אח קטן מבלי להכין את האח הגדול יכולה להתפרש על-ידו כחדירה לטריטוריה שלו, ולהתחיל את החיים המשותפים במתח רב.

התאימו בין הגילים

פעמים רבות האח הגדול דווקא מביע התלהבות מכניסת האח הקטן שלו לחדר. עודדו זאת ושבחו אותו על פתיחותו בנושא. עם זאת, עליכם להיות ערים לכך שייתכן שמדובר בשמחה מוקדמת שמקורה באי-הבנת המורכבות והקונפליקטים שעלולים להיווצר בהמשך. נסו להכין אותו למצבים שעלולים לעורר מחלוקות, אבל אין צורך להדגיש זאת במיוחד, כי ייתכן שדווקא המגורים המשותפים יעלו יפה וישפרו מאוד את היחסים בין האחים.

אם האח או האחות הגדולים מביעים התנגדות להכנסת האח הקטן, נסו לגלות הבנה ואמפתיה לתחושותיהם. בררו איתם מה מקור ההתנגדות ונסו להצביע על היתרונות הרבים של החיים יחד. אם יש חדר נוסף בבית תוכלו להפוך אותו לחדר משחקים, וכך להדגיש את היתרון של לינה משותפת, שמאפשרת לשני האחים חדר נוסף למשחקים. גלו הבנה, אבל במידה שהחלטתם שעבורכם הדבר הנכון ביותר הוא לינת אחים בחדר משותף, הישארו עקביים בדעתכם ונסו לעודד את האח הגדול ולרתום אותו להכנת וסידור החדר החדש.

חשוב לנסות, עד כמה שניתן, להתאים את הגילאים ואת מין האחים. לא כדאי להכניס ילד בן שנתיים לחדר של מתבגר, או להכניס מתבגרת לחדר של מתבגר גדול ממנה. אלה גילאים שבהם הצורך בפרטיות גדל והחיכוכים ואי-הנוחות הנגרמת בשל ההבדל בין המינים יכולים להקשות מאוד על החיים המשותפים.

לאחר המעבר גלו סבלנות והבנה לכל אחד מן הילדים. אם תעשו זאת נכון וברגישות, סביר שתוך מספר ימים הם יתרגלו להסדר החדש וילמדו לחיות יחד. כשמתעוררים ביניהם קונפליקטים עודדו אותם לפתור זאת ביניהם והסבירו להם שהחיים מזמנים לנו לא פעם מחלוקת וחיכוכים, וחשוב ללמוד להתפשר ולמצוא פתרונות.

הורים וילדים עם ספר לפני השינה היא עניין נעים ומשפחתי, מעין "טקס שינה" מרגיע לפני השעות אפופות החלומות, ולעתים הסיוטים. הישיבה בצוותא על המזרון, הקרבה הגופנית, הקול המוכר ואפילו הריח של ההורה, נוסכים בילד תחושת ביטחון. לביטחון הזה יש חשיבות רבה כאשר החדר שינה מוחשך וההורים עוזבים אותו, ומשאירים את הילד להירדם לבדו.

יש לא מעט ספרי ילדים שעוסקים בחשש הזה של ילדים מפני ההירדמות, מפני השינה ומפני חלומות מטרידים. בחרנו עבורכם שישה ספרים שיכולים לעזור להם להתמודד עם הפחד והקושי.

"חיית החושך" / אורי אורלב

קלאסיקה ישראלית שלא נס ליחה. ספר ייחודי שמתאר התמודדות עם פחדי שינה בעזרת ייצוג סמלי שלהם – חיה מוחשית כמעט. אסף מפחד מהחושך וגם מחיית החושך – מפלצת שגרה מתחת למיטתו ותופחת בלילה לאחר שמכבים את האור. אביו של אסף נהרג במלחמת יום הכיפורים ואסף משתמש בזיכרון שלו על הדרך שבה לימד אותו אביו להתמודד עם הפחד, לפני שנהרג. בעזרת פנס אפשר להאיר את החדר ולדבר עם החיה המסתורית. אסף מצליח לאלף את החיה ומשתף אותה ברגשותיו ובהרהוריו.

"ארנבון רוצה לישון" / קארל־יוהן פורסן אהרלין

ספר ילדים ניסיוני שכתב פסיכולוג שבדי, שמציע נוסחת פלא להירדמות. בחלקים רבים של הספר יש לנקוב בשם הילדים הקטנים שנדרשים לשבת מול ההורה, שתפקידו לגלם שחקן/מנחה ולבקש מהם  לפהק במקומות מסוימים, בעוד הוא נדרש להקריא "באטיות ובקול נמוך", למשל את שמו של הגיבור רוג'ר הארנבון. העלילה די פשוטה: רוג'ר הארנבון עייף אבל לא מצליח להירדם. יחד עם אימא ארנבת הוא יוצא לחפש את הדוד פיהוקי, ובדרכם הם פוגשים חילזון ישנוני וינשופה חכמה, שמייעצים להם בסוגיית ערנות היתר. כשמגיעים אל הדוד הוא בוזק על הארנבון אבקת קסמים. הארנבון נתקף בעייפות קשה ומדדה אל הבית והופ למיטה. מעטים ההורים שממלאים אחר ההוראות במלואן ואין להאשים אותם, למשל להמשיך להקריא גם אחרי שהילד נרדם. גם הם אוהבים את המזרון שלהם ונוטים לעוט עליו מיד כשמתאפשר להם.

"תפילילה" / מיכל כהן-חי ומאיה חנוך. צייר דמיטרי קיליסקי

"תפילילה היא שיר ערש במיוחד לזמן המתוק הזה. ואז כשהגוף והלב ממש מוכנים, פשוט נרדמים וישנים נים נים נים", כותבות מחברות הספר. יש משהו אוניברסלי אמיתי ורגיש בספר של מיכל כהן-חי, מאיה חנוך והמאייר דמיטרי קיליסקי. הזמן המיוחד הזה, שמשותף לרוב ילדי העולם. הדקות שלפני השינה שמאפשרות התבוננות פנימית ואחווה בין החיצוני והפנימי של הילד ובין הורה לילדו.  אין בספר תיאור של פחדים, אבל יש בו משהו נכון ובריא, והוא בעיקר משדר שלווה ואופטימיות.

"ויהי ערב" / פניה ברגשטיין, על-פי אנדרסן

עוד קלאסיקה ישראלית, שכתבה פניה ברגשטיין לפני יותר מ-60 שנה, עם איורים נהדרים של חיים האוזמן, ובהם מוטיב חוזר של ירח מביט מלמעלה. בהשפעת אנדרסן הסיפור מתחיל במשהו אילם וויזואלי – שמי ערב תכולים וצלולים, ובהם ילדה שהולכת לבדה לחפש חברים, נכנסת ללול אפרוחים ומחוללת בטעות מהומה. יש כעס מצד האב – משהו חינוכי קר מתקופות קדומות – אבל בסופו של דבר יש גם התפייסות, והכול תחת אורו הרך של הירח המחייך.

"ויהי ערב" הוא מאותן יצירות שמשיכות לבעור מעבר לנוסטלגיה. הוא משקף לכל קורא משהו אחר והשפה הגבוהה מתאימה לכל תקופה. "בשמי ערב כחולים, בשמי ערב צלולים, שט ירח עגול ובהיר. חרש, חרש טייל דומם הסתכל ביער, פרדס ובניר". תענוג.

"איתמר צייד החלומות"/ דוד גרוסמן

בתחבולות רכות ומדויקות עושה איתמר הקטן מלחמה בשד כחול. המוח היצירתי הוא מוחו של דוד גרוסמן, סופר עם כישורים מולדים של פסיכולוג ילדים מעולה. הספר הוא חלק מסדרת "סיפורי איתמר", הילד הג'ינג'י, שהוא ככל הנראה בן דמותו של גרוסמן הילד. איתמר סובל מסיוטים על שד כחול והוא מפחד לישון כדי לא להמשיך ולחלום עליו. אביו מציע לו פתרון ואיתמר מבצע. הוא בונה מלכודת ולוכד את השד, שמתגלה כייצור קטן ועדין ששמו "תמראי" – היפוך אותיות של איתמר. השד, שנפל כמו חובבן למלכודת של ילד קטן,  מבטיח לאיתמר שלהבא יתגלה בחלומותיו טיפין טיפין – בכל פעם רק חלק קטן מגופו התכלכל, כדי שאיתמר יבין שהשד לא נורא. האויב הופך לאוהב ובעיות השינה בדרך לפתרונן.

"לילה טוב" / דוקטור סוס . עברית: לאה נאור

המטורללות המתונה של דוקטור סוס נעימה ומשעשעת גם בספר הזה, שעליו כתב הדוקטור  בהקדמה "את הספר הזה צריך לקרוא במיטה". כל היצורים המטורפים של דוקטור סוס נופלים לשינה בכל מקום ואתר, משונה ככל שיהיה. ואם שם הם מצליחים להירדם, איך זה שהקורא הקטן לא מצליח להירדם במיטתו הרכה. זה ההיגיון של דוקטור סוס, שממשיך לעבוד גם היום.

לפחות שליש מההורים מתמודדים עם ילד שמסרב לישון, וחווים את השגרה השוחקת והמאתגרת של הוויכוחים שמתעוררים בשעת השינה של הילדים. במשפחות רבות יש הקפדה על טקס הכנה לשינה, הכולל ארוחת ערב, מקלחת, הקראת סיפור, ובכל זאת לא תמיד הילד נעתר.

בדרך-כלל הורים מודעים לכך ששינה איכותית ומספקת חשובה מאוד, גם אצלם וגם אצל הילדים. עם זאת, לא פעם אנחנו מוותרים לילדים שלנו ומרחיבים מעט את גבולות שעת השינה. אז רגע לפני שאתם נותנים לילד שלא רוצה לישון לראות עוד קצת טלוויזיה או לשחק עוד חצי שעה בחדר שינה, כדאי שתבינו למה כל כך חשוב להקפיד על שעות השינה שלו. הנה 5 סיבות מרכזיות:

  1. כדי שיגדל: לא, זה לא מיתוס חסר בסיס. אנחנו באמת גדלים במהלך השינה. הורמון הגדילה משתחרר רק בזמן של שינה איכותית (עם הכניסה למחזור שינה עמוק). מחקרים שבחנו ילדים שגדילתם איטית ביחס לממוצע, מצאו שהם ישנים פחות שעות מהנדרש או שהם ישנים שינה לא מספיק טובה (בשל קשיי נשימה, תנאי שינה ועוד).
  2. כדי שיהיה בריא: שינה מסייעת לבריאות הפיזית והנפשית של הילד. במהלך השינה הגוף מייצר את חלבון הציטוקין, אשר מסייע לגוף במלחמתו בחיידקים, במזיקים ובמתח נפשי. ילדים שישנים פחות משעות השינה הנדרשות, חשופים יותר להתקררות, שפעת, דלקות ולמחלות שונות. גם פעילות כלי הדם, מערכות העיכול וחילוף החומרים והמערכת החיסונית נפגעים בשל מחסור בשעות שינה. במחקרים שנערכו נמצאה עלייה ברמת לחץ הדם של אנשים שסבלו ממחסור בשעות שינה. כל אלה עלולים לגרום למחלות חמורות, בעיות לב ואפילו סרטן. בניסוי שנעשה על עכברי מעבדה, שקיבלו טיפול המעודד התפלגות תאים סרטניים, נמצא כי העכברים שישנו פחות התקשו להתמודד עם המחלה. פגיעה במערכת החיסונית וביכולת תפקוד המערכות עלולה לגרום גם להפרעות נפשיות ולדיכאון.
  3. כדי למנוע בעיות אכילה והשמנה: כשהילד שלכם ישן פחות מהנדרש הוא מנשנש יותר, מקפיד פחות על פעילות ספורטיבית וחשוף יותר להשמנה ולהפרעות אכילה. להתנהגות הזו, שנובעת מחוסר בשעות שינה, יש הסבר מדעי: במהלך השינה עולה רמת ההורמון האחראי על תחושת השובע, ויורדת רמת ההורמון האחראי על תחושת הרעב. כלומר, כשילדכם לא ישן מספיק הוא חש רעב ורוצה לאכול יותר. משנה לשנה רק מתרבים המחקרים שמוצאים קשר ישיר בין השמנה והפרעות אכילה לבין מחסור בשעות שינה.
  4. כדי שיצליח בלימודים: מספר רב של מחקרים וניסויים שנעשו בעשור האחרון מוצאים קשר ישיר בין מחסור בשעות שינה להפרעות קשב וריכוז ולירידה בהישגים הלימודיים. מאחר שבמהלך שנת הלילה הגוף מקבל את המנוחה שהוא זקוק לה, כל המערכות הגופניות מוטענות באנרגיה חדשה, החיונית לתפקוד היעיל שלנו במהלך היום, בשעות הערות. הוכח כי הפרעות בשינה, התעוררויות תכופות וחוסר בשעות שינה, פוגעים ביכולות הריכוז, ביכולת קבלת ההחלטות, ומכאן גם ביכולתם של ילדים להתמיד ולהצליח בלימודים.
  5. כדי למנוע ממנו להיפצע: ילד עייף ותשוש הוא פחות מרוכז, נוטה לאימפולסיביות ולמצבי רוח משתנים, ומכאן גם יותר מרושל ומועד לתאונות ולפציעות. במחקר שנעשה במשך חצי שנה על ילדים סינים, נמצא ש-90% מהילדים שסבלו מתאונות ביתיות, נפילות ופציעות הם ילדים שישנו פחות מתשע שעות שינה (כפי שנדרש בגילם). לעומתם, ילדים שסיפקו לגופם את שעות השינה הנדרשות היו מעורבים פחות בתאונות ובפציעות.