בשנת 2014 פורסם מחקר פיני גדול, שהצביע על כך שבעיות השינה אצל מתבגרים הוכפלו בשנים האחרונות. על פי אותו מחקר 20% מהבנות ו- 10% מהבנים סבלו מבעיות שינה קשות ובהן קושי בהירדמות, מחוסר תמידי בשעות שינה, עייפות כרונית, תסמונת רגליים חסרות מנוחה, נרקולפסיה, הפרעות פסיכיאטריות, הפרעות נשימה בשינה, סיוטים, ביעותי לילה ועוד, בתדירות של פי שניים ממחקרים קודמים שנעשו בנושא.

כאשר נחקרו הסיבות לפגיעה בשינה עלו שני תחומים עיקריים: היעדר של פעילות גופנית ושימוש מוגבר במסכים.

פעילות גופנית נמצאה חיונית לבריאות הפיזית, לשמירה על משקל גוף תקין, פיתוח יכולות חברתיות, הביטחון העצמי ושיפור איכות השינה.

הגבלת זמן מסכים נמצאה חיונית ומהותית לשיפור משך ואיכות השינה, לבריאות הנפשית של בני הנוער, ליכולתם לשלוט בכעסים וליכולת ליצור קשרים חברתיים.

בנוסף, נמצא כי ריבוי זמן מסכים הגיע על חשבון פעילות גופנית, אינטראקציות חברתיות והרגלי שינה.

המחקר עורר הדים, וארגון הבריאות העולמי יצא בהנחיות והמלצות שמטרתן להבטיח אורח חיים בריא, ולעודד שינה איכותית אצל מתבגרים.

המלצותיהם כללו שעה ביום, לפחות, של פעילות גופנית נמרצת, לדוגמת ספורט מאורגן, אימונים או משחק, והגבלה של זמן מסך לכשעתיים ביום מעבר לשימוש במסכים לצורכי לימודים, עם הצבת חוקים ברורים סביב שימוש במסכים בזמן האוכל, לקראת השינה, במהלך מטלות לימודיות וכחלק ממפגשים חברתיים.

בנוסף, שינה איכותית הוגדרה על ידי ארגון הבריאות העולמי כחיונית לבריאותם ולרווחתם הנפשית של בני נוער, עם המלצה ל-8 עד 10 שעות שינה בלילה על מנת לאפשר תפקוד מיטבי, למידה יעילה ובריאות מקסימלית.

הפרעות שינה אצל נוער

עוד בנושא:

הלו?! כך יוצרת ההתמכרות לסמרטפונים הפרעת שינה בגיל ההתבגרות

ההורמונים משתוללים? 7 טיפים שיעזרו לילד המתבגר שלכם ללכת לישון

 

בתחילת 2019 פורסם מאמר מאוניברסיטת טקסס, שחקר את הקשר בין שינה, פעילות וזמן מסכים והראה על תוצאות מדאיגות: למרות הקווים המנחים וההנחיות הברורות, רק אחד מתוך כל 20 מתבגרים עומד בהגבלות המומלצות של ארגון הבריאות העולמי, כאשר 93% מהבנים ו- 97% מהבנות אינם ישנים מספיק, אינם מתאמנים מספיק ומבלים יותר מידי זמן מול שלל המסכים שלהם, עם השפעות משמעותיות והרסניות על הבריאות הפיזית והרגשית שלהם.

הקושי מתבטא בעיקר בבעיות שינה, כפי שהוזכרו לעיל. הצעירים, שסובלים מחוסר שינה כרוני, מדווחים על לחצים, דאגות, תחושת חונים אונים, עצבות ודיכאון שמקשים על השינה, ומחמירים את התסמינים הרגשיים והפיזיולוגיים, אליהם מתווספים קשיי ריכוז, פגיעה ביכולות אקדמיים וסיכון מוגבר לתאונות ולתאונות דרכים.

הפרעות שינה הן משמעותיות ומהותיות כמו מחלות או הפרעות נפשיות ודורשות התערבות. מה אפשר לעשות?

יש לעודד את המתבגרים לפעילות הגופנית יומיומית, ולהגביל את שעות מסך, במיוחד לקראת שעות הערב והלילה.

מומלץ להימנע ממשקאות עתירי סוכר או קפאין וליצור סדר יום קבוע, עם שעות קימה וכיבוי אורות קבועים ועם ארוחות מזינות, המכילות את כל אבות המזון.

מומלץ להפחית בעומס אחרי הלימודים ולהוריד מן המחויבות של המתבגרים על מנת שיהיו בבית ופנויים בשעות מוקדמות מאשר בעבר.

אם אתם חשים כי המתבגרים שלכם עצבניים במיוחד, עצובים או מתוחים, או שאינם מסוגלים להתגבר על הפרעות השינה בעזרתכם, מומלץ לפנות לרופא לקבלת עזרה.

ייתכן שימליץ על שימוש בתרופות או כדורי שינה, טיפולים רגשיים או אמצעי הרגעה כגון מדיטציה, שיסייעו למתבגרים שלכם להיכנס לשנת לילה איכותית ומתמשכת.

פנייה לרופא מומלצת לעתים גם כאשר בני הנוער אינם חשים רעננים בבוקר, אינם מצליחים להישאר ערים בזמן השיעור או נרדמים באופן קבוע בזמן נסיעה – או כשהם נוחרים, מתקשים להירדם, מתעוררים לעיתים תכופות או מפגינים התנהגויות ליליות לא מוסברות.