האם באיזשהו שלב גם אתם הגעתם למצב שבו באמצע הלילה אתם מכינים ארוחה לילדים, שמשחקים בפלייסטיישן בחדר הסמוך ורק לפנות בוקר כבים האורות? אם כן, אתם לא לבד. ימי הקורונה שינו את כל אורחות החיים של מיליוני אנשים ברחבי העולם, והנפגעת הראשונה היא ככל הנראה – השינה שלנו.

בהתחלה, כשחוסר הוודאות היה גבוה ואנשים רבים יצאו לחל”ת או עברו לעבוד מהבית, שגרת היום פינתה את מקומה לאט-לאט לכאוס שבו היום והלילה מתהפכים. למה רבים בישראל ובעולם לא הצליחו לשמור על הרגלי השינה? איך בדיוק נגיף הקורונה והמשבר הבריאותי והתעסוקתי שיצר השפיעו? ואיך אפשר להשיב את המצב לקדמותו ולשפר את איכות השינה?

הנה 5 דברים שקרו לשינה שלנו במהלך התקופה המוזרה הזו – נקווה שבקרוב נוכל לדבר עליה בלשון עבר בלבד:

שעות השינה התהפכו

ברגע אחד מהיר, נראה שחיינו התהפכו. שגרת הלימודים הופסקה, אחד מתוך חמישה אנשים הפסיק לעבוד בעל כורחו וכמעט כולם מצאו את עצמם מבלים בבית באינטנסיביות משפחתית צפופה, או אולי – לבד, תוך שהם מסתגלים לשגרת הקורונה החדשה.

גם אם יש מי שהצליחו להפוך אותה למובנית ובעלת חוקים משלה, בבתים רבים, בואו נודה – שלט הכאוס בהתגלמותו. שעות כיבוי אורות גמישות במיוחד (או כלל לא קיימות), יקיצה מאוחרת והרבה בלגן באמצע, בהתאם לגילים ולהרגלים של בני המשפחה: בינינו, אם לא צריך מוקדם בבוקר לבית הספר ולעבודה, למה לא לישון מאוחר וליהנות מצפייה משותפת בסרט או משחק מונופול משפחתי אל תוך הלילה?

גם המבוגרים שבינינו עלולים היו למצוא את עצמם בהיפוך שעות מתמשך – כאחרון הטינאייג’רים. תודו שהזדמנות כזו לא חוזרת הרבה בחיים הבוגרים… ויש מי שיאמרו שיתגעגעו אליה במיוחד.

היום שאחרי:  כדי להחזיר את המצב לקדמותו, נדרש אחד משניים: או מעבר חד וחלק להקפדה על כללי העבר המקובלים (וכשמדובר בילדים – בהצלחה עם זה), או מעבר הדרגתי להשכמות והרדמות בשעות סבירות. זה כמובן תלוי גם בכמה זמן מראש ידוע לנו על השינויים. 

עוד בנושא:

ילדים, למיטה! איך מקפידים על כללי שינה בחופש הגדול

אל תתנו להפרשי השעות להרוס לכם את השגרה

ישנים עם הילדים

חלק מהחוויה המשפחתית החדשה – ה”גיבושון”, אם תרצו, כלל לעתים שינוי בהסדרי השינה המשפחתיים. מלינה משותפת באוהל בסלון או בחצר (באין אפשרות לנצל את העונה השווה ביותר לטיולים) ועד מפגשים חברתיים חוצי גילאים במיטה של אמא ואבא.

היום שאחרי: אם דאגתם לתחום את החגיגה לגבולות הביזאר של התקופה, ולסמן אותם כמאורע יוצא דופן, נראה שניצלתם מאסון מתגלגל.

עלייה במפלס החרדות

מפלס החרדה – הבריאותית והכלכלית – גרמו לשנתם של רבים לנדוד. הדאגות לבני המשפחה והחברים, יחד עם איסורי התנועה, החשש מהלא נודע והרחובות השוממים גרמו לתחושת סוף העולם, שהעצימה בעיות שינה קיימות או יצרה כאלו. סקר שערך מכון “רושניק” ושפורסם באפריל 2020 מצא כי כחמישית מהישראלים סבלו מהפרעות שינה מאז פרוץ המשבר, ו-42% מהנשאלים הצהירו כי הם חשים לחץ ועצבנות בשל המצב. 59% מאלו שדיווחו על עלייה בהיקף הפרעות השינה הן נשים.

היום שאחרי: יש לקוות שעם הזמן וחלוף הנגיף, ועם כתיבת שורות אלו – הכל עוד בגדר ספקולציות, ירד מפלס האי ודאות, תחזור השגרה המוכרת וגם החרדות יתמעטו. במקרה של חרדות מתמשכות, היו קשובים היטב למצב שלכם ושל בני ביתכם – ואל תהססו להיעזר בגורם מקצועי במידת הצורך.

זינוק בהפרעות השינה

לפני שאתם חושבים שמדובר בשני סעיפים זהים, עצרו רגע. נכון שמפלס חרדות גבוה עשוי בהחלט למתוח קו ישיר להפרעות שינה – ולנדודי שינה באופן ספציפי. אבל זה בהחלט לא הגורם היחיד שעשוי לפגום משמעותית באיכות השינה שלנו:  “ההסתגרות בבתים כללה הגדלה או צמצום של כמות העבודה, הפעילויות, הזמן פנוי או הזמן עם יקירינו”, מסבירה הפיזיולוגית ומומחית השינה סטפני רומישבסקי. “בימי ההסתגרות הייתה פחות פעילות גופנית וחשיפה לאור – שני פרמטרים חשובים מאוד לשינה”. הוסיפו לזה הרגלי תזונה משובשים לאורך כל שעות היממה, תופעה מוכרת-מדי במהלך התקופה הזו, וגם את כמות ההסחות בבית על פני שעות היממה. כל אלו יחד עלולים בהחלט לפגוע ממושכות באיכות השינה ובמשכה.

היום שאחרי: מחר דיאטה? לא רק. גם כאן, טמון השורש בשגרה הברוכה – תזונה מחושבת, לא בסמוך לשעת השינה, פעילות גופנית מספקת ותנאי שינה אולטימטיביים – חושך ודממה, להן עשויות לסייע שעות שינה הגיוניות של בני הבית.

החלומות שלנו השתנו

סביר להניח שנגיף הקורונה השפיע גם על החלומות שלכם. אם אתם מרגישים שחלמתם הרבה יותר לאחרונה, וגם תוכן החלומות חדש לכם, ייתכן בהחלט שהסיבה לכך היא התפרצות הנגיף והחשש ממנו, וכן השינוי בדפוסי השינה.

ולא, אנחנו לא מדברים בהכרח על סיוטים: מחקרים בעולם מראים כי בחודשים האחרונים רבים מדווחים על חלומות ארוכים יותר, מפורטים יותר, בעלי עלילה מפותלת יותר – יש יגידו מוזרים יותר, שזכו אף להאשטאג מיוחד משלהם בטוויטר: #pandemicdreams , תחתיו מתעדים אלפים את חלומותיהם בעת החדשה. חלקם מספרים כי התחילו לתעד בדבקות את העלילות החדשות במחברת המוצבת ליד המיטה.

“חלומות נחשבים כדרך המוח לפתח את הבעיות הרגשיות שלנו”, אמר ראסל פוסטר, חוקר מדעי המוח באוניברסיטת אוקספורד בראיון לאתר newscientist, “ככל שנהיה חרדים יותר, כך הופכות דימויי החלום להיות עזים יותר. לאחר ה -11 בספטמבר, ניו יורקים רבים דיווחו על חלומות שהם מוצפים על ידי גל גאות ושפל ומותקפים ונשדדים”.

שינוי הרגלי היומיום אפשר לרבים להתעורר ביקיצה טבעית, מה שגורם לחלומות ארוכים יותר ולפי מארק בלוגרוב, פסיכולוג מאוניברסיטת סוונסי, בריטניה, המשמעות היא שזמן החלום גדל וזוכרים יותר ממנו.

היום שאחרי:  ובכן – אולי נכון יותר לדבר על הלילה שאחרי. השארתם בתקופת הקורונה מחברת חלומות ליד הראש? אולי את ההרגל הזה כדאי דווקא להשאיר. מעניין כמה ישתנו החלומות שלנו כשנחזור סוף-סוף לשגרה מלאה ובריאה.