"אחרי החגים" מביאים אתם את השגרה המבורכת, בדיוק בשלב שבו התחלנו קצת להתגעגע אליה – אבל השגרה הזו כוללת גם חזרה אל מפלס הלחץ, הדאגה, האינטנסיביות והאנרגיה שעולים חזרה, ופוגעים באיכות השינה שלנו וגם בכמות שעות השינה.

רבות דובר על הפגיעה האפשרית בבריאות, כשמדובר בהרגלי שינה פגומים. אבל חשבתם פעם כיצד עלול המחסור בשעות שינה להשפיע ישירות על הכלכלה?

מחקר שפורסם ב-2017 בדק עד כמה חוסר בשינה משפיעה על כלכלת חמש מדינות החברות ב-OECD: ארה"ב, בריטניה, גרמניה, יפן וקנדה. ממצאיו היו חד משמעיים – חוסר בשינה פוגע בכלכלה ומפחית תפוקת עבודה. במסגרת המחקר נבדקו כ-62 אלף בני אדם ונמצא שהמחסור בשינה גרם להם לבעיות בריאות שונות, העלה את הסיכוי למוות ממחלות או תאונות, הפך אותם יעילים פחות וגרם לאובדן ימי עבודה. כמה זה פגע בכלכלה? חמש המדינות יחדיו איבדו בשנת 2016 כ-680 מיליארד דולר משום שאזרחיהן לא ישנו מספיק.

ההשפעה על הכלכלה באה לידי ביטוי בעובדים הסובלים מחוסר שינה, חשופים יותר למחלות ועקב כך להיעדרות מהעבודה. ביצועיהם בעבודה טובים פחות גם כשהם נוכחים. המחקר מצא כי ההפסד הכספי המצטבר של חוסר שינה ב-2020 עלול לעלות לארה"ב כ-299 עד 433 מיליארד דולר וב-2030 להתקרב לכחצי טריליון דולר. יפן, לדוגמה, מפסידה כ-88 עד 138 מיליארד דולר.

ההשפעה המצטברת של התפוקה שנפגעה באה לידי ביטוי באובדן של ימי עבודה רבים. על פי נתוני התאגיד האמריקאי רנד, ארה"ב מאבדת כ-1.2 מיליון ימי עבודה בשנה בגלל שאנשים לא קיבלו מספיק שעות שינה. ביפן אבדים כ-600 אלף ימי עבודה בשנה ואילו בבריטניה ובגרמניה מאבדים כ-200 אלף ימי עבודה. מחקרים מראים שאם רק בארה"ב לבדה האמריקאי הממוצע היה מעלה את כמות שעות השינה הממוצעת שלו משש שעות בלילה לשבע, הדבר היה תורם לכלכלה כ-226.4 מיליארד דולר.

כלכלת שינה

 

עוד בנושא:

לא מצליחים לקום בבוקר? קבלו 5 טיפים להתעוררות קלה

שנ"צ באמצע יום העבודה: כך ישנים בנורבגיה, יפן ובריטניה

אל תיקחו דוגמה מאובמה ומטראמפ

בראיון ל"ואניטי פייר" ב-2012 אמר הנשיא אובמה כי הוא הולך לישון בדרך כלל באחת בלילה ומתעורר בשש. יורשו בתפקיד דונלד טראמפ כתב בספרו משנת 2004 "לחשוב כמו מיליארדר" שמספיק לישון ארבע שעות בלבד מדי לילה ו"לא צריך יותר מזה". יהיו לא מעט אנשים שיעקצו ויאמרו שנוכח ההחלטות שקיבלו כנשיאים חבל שלא ישנו יותר, אולם אין זה מופרך לחלוטין. מחסור כרוני בשינה משפיע מבחינה קוגניטיבית, גורם לחוסר ריכוז ומשפיע על קבלת ההחלטות.

ישנן מדינות שמבינות את ההשפעה של חוסר בשעות שינה על הכלכלה ומעודדות את אזרחיהם לישון יותר. ביפן, למשל, התפרסמו נתונים לפיהם 92% מהיפנים בני ה-20 ומעלה אינם ישנים מספיק. זו אולי הסיבה לכך שחברות ביפן מנסות לעודד את עובדיהן לשנות הרגלים. בחברת הפקת החתונות קרייזי, למשל, ניתנים תמריצים לעובדים שישנים לפחות שש שעות בלילה במשך חמישה ימים בשבוע כששנתם מנוטרת על ידי אפליקציה ייעודית.

עלות למעסיק חוסר שעות שינה

המרכז לבקרת מחלות ומניעה (CDC) בארצות הברית ערך מחקרים בנושא המחסור בשינה ופרסם שורת המלצות למעסיקים, בניסיון לסייע להם לעורר מודעות בקרב עובדיהם ולהעניק להם תנאים שיאפשרו להם לישון יותר. בין השאר כוללות ההמלצות פעילות הסברה לעובדים אודות חשיבות כמות שעות השינה, עיצוב סביבת העבודה בצבעים בהירים ומרגיעים ומתן אפשרות לתחילת עבודה מאוחרת שתפחית את הלחץ מהורים לילדים בבוקר.

יש מדינות שבהן תנומת צהריים היא חלק משגרת היום והיא מפצה על מחסור בשעות שינה ליליות. הספרדים יוצאים לסיאסטה, איטלקים רבים יוצאים מהעבודה לארוחת צהריים נינוחה ולשינה קלה באמצע היום ובסין מותר לעובדים להניח ראש על שולחן העבודה ולישון – זו אפילו נחשבת לזכות חוקתית. איכות השינה ומשך זמן השינה שונים בין המדינות, אך דבר אחד ברור: מיליארדי בני אדם לא ישנים מספיק ויש לכך השפעה עצומה על הכלכלה העולמית.