המחלה שגורמת לבני נוער לישון שבועות ואף חודשים

הכירו את תסמונת קליין-לוין המכונה גם ״היפהפייה הנרדמת״, וגורמת לכמה התנהגויות משונות מאוד

 

מעשיית הילדים הידועה על היפיפייה הנרדמת שנידונה לשינה בת 100 שנה חולקת את שמה עם מצב רפואי אמיתי לחלוטין, ולא במקרה. התסמונת הנוירולוגית קליין-לוין (KLS) הידועה גם כתסמונת היפיפייה הנרדמת, פוגעת בעיקר בבני נוער ומתבטאת בתקופות שינה ארוכות במיוחד – מצב שמכונה Hypersomnolence. היא גם מחוללת שינויים התנהגותיים קיצוניים.

לא מדובר על הטינאייג׳ר שלכם, שמתקשה לקום לשעת אפס. בעולם ידועים מקרים של נערים ונערות שחלו במחלה וישנו שבועות ארוכים ברציפות, לעתים אף מספר חודשים. יש מקרים בהם החולים הצעירים ישנים במשך 17-19 שעות ביממה וזוכים לשעות ערות מועטות ביותר.

אכילה כפייתית והפרעות אחרות

התקפי תסמונת היפהפייה הנרדמת נמשכים בין כמה ימים לכמה שבועות, ומלבד מצבי שינה ארוכים במיוחד נוטים החולים גם להפרעות אכילה כפייתית והתנהגויות קוגניטיביות קיצוניות. כך למשל, בזמן התקף עשויים החולים להפגין בלבול, קושי בדיבור, ילדותיות ולפי כמה טענות גם תוקפנות במידה שמנסים להעיר אותם. מאפיין נוסף של התסמונת הוא דחף מיני חריג אשר נצפה בקרב כמחצית מהחולים. התקפים אלו מתבטאים בהגברת הפעילות המינית בשעות הערות המעטות ובהתנהגויות מיניות חריגות כגון דיבור מיני וולגרי, תקיפות מיניות וחשיפת איברי המין בציבור.

עוד בנושא:
הפרעת השינה סקסומניה

שמה של ההפרעה מורכב משני החוקרים שתיעדו ואימתו אותה בשנות העשרים של המאה הקודמת, ויילי קליין ומקס לוין ועד היום הגורם המדויק להתפרצותה אינו ידוע למרות הסימפטומים הרבים המאפיינים אותה. יותר מכך, לא קיימת בדיקה רפואית שיכולה לאשש כי מדובר בהפרעות הקשורות לתסמונת שכן כמו במצבים רפואיים אחרים, חולים שונים חווים תסמינים אינדיבידואליים שונים. יחד עם זאת, יש חוקרים שסבורים כי לתסמונת יש מרכיב תורשתי וכי חלק מהתסמינים יכולים להיות מוסברים על ידי תפקוד לקוי של חלק במח המווסת את מגנוני השינה, רמות הרעב והתיאבון וטמפרטורת הגוף. חוקרים אחרים מאמינים כי התסמונת קשורה להפרעה אוטואימונית, כלומר מצב בו מערכות הגוף תוקפות את עצמן.

גילם הממוצע של החולים הוא 16. היא נמשכת בממוצע כעשור, כאשר בתקופות מסוימות המחלה פעילה ובאחרות רדומה. כל התקף של המחלה נמשך בין ימים לחודשים שבמהלכם כל הפעילויות היומיומיות הרגילות נפסקות. לעומת ההתקפים הקשים, בתקופות רגיעה בני הנוער החולים במחלה חיים ומתנהגים באופן נורמלי לחלוטין, ללא כל הפרעה בשינה. כך או כך, תקופות הרגיעה אינן מקור לנחמה גדולה עבור צעירים אלה – שכן הם מתקשים להדביק את הפערים שנוצרו בלימודיהם במהלך ההתקפים. לרבים מהם, תסמונת היפיפייה הנרדמת מחבלת בסיכוי לממש את שאיפותיהם כמו שאר בני גילם, שכן היא פוגעת בהם חינוכית, מקצועית וחברתית בתקופה קריטית בחיים.

יהודים סובלים יותר

התסמונת הוגדרה כהפרעת שינה רק בשנת 2005 ולמרות השנים שחלפו מאז זיהוייה ותיעודה בספרות המחקר, עד היום לא נמצא טיפול יעיל למחלה והחולים משתמשים בתרופות המיועדות רק להקלה על התסמינים כגון תרופות ממריצות במטרה להפחית את השינה הממושכת או תרופות פסיכיאטריות לאיזון מצב רוחם של החולים הנוטים כאמור להתנהגויות קיצוניות. כ-16% מהחולים בתסמונת הם יהודים ועד היום אובחנו כסובלים ממנה 40 בני נוער בישראל. על רקע שכיחותה הגבוהה יחסית בקרב יהודים, התסמונת נחקרת בשנים האחרונות בישראל יותר משאר העולם וזאת במטרה לשפר את הבנת מנגנוני התסמונת ולמצוא שיטות אפקטיביות לטיפול בה בעתיד.