איך הם עושים את זה? הסוד של האנשים שמסתדרים מצוין עם שנת לילה קצרצרה

 

בלי לפהק ובלי לקטר: רוב בני האדם זקוקים ל-7 שעות שינה ויותר בלילה, אבל יש מי שיכול להסתפק בנמנום קצר כדי לתפקד כרגיל למחרת

5:30 בבוקר. השעון מצלצל וקורא לכם לקום ולקיים את מה שהבטחתם לעצמכם רק 10 שעות קודם לכן (בפעם המי יודע כמה). תמיד רציתם להיות מאלה שמשכימים קום כדי לרוץ, ללכת לים, לראות את הזריחה או לצאת עם הכלב – אבל עכשיו אתם פשוט לא מסוגלים לצאת מהמיטה. שוב ויתרתם לעצמכם, ועכשיו אתם כבר באמת מתחילים לתהות: איך עושים את זה?

מי לא מכיר את האנשים האלה שמסתפקים בשנת לילה קצרה ומשכימים למטרות היום כמו גיבורי-על? בלי לפהק ובלי לקטר. האם באמת מדובר באנשים נמרצים מטבעם, או שאולי מסתתר הבדל ביולוגי עמוק יותר בינם לבין שאר בני התמותה, שפיתחו שנאה לשעונים מעוררים?

בעולם הרפואה מכנים זאת בשם "תסמונת השינה הקצרה" (Short sleeper syndrome) והיא נדירה למדי: מחקרים שניסו לקבוע את משך זמן השינה האופטימלי שלו זקוק האדם הממוצע, גילו כי 1%-3% מהאוכלוסייה מוגדרים כאנשים "קצרי שינה", שגופם לא זקוק ליותר מ-4 שעות שינה כדי לתפקד באופן רגיל. רוב בני האדם זקוקים ל-7 שעות שינה ויותר בלילה אחד כדי להרגיש רעננים בבוקר, אבל "קצרי השינה" יכולים להסתפק במנוחה קצרה כדי לתפקד כרגיל למחרת. יותר מכך, הם אפילו לא זקוקים לתנומות במהלך היום כפיצוי על המחסור בשעות השינה.

הכל מתחיל בילדות

לפי מחקרים שנערכו בשנים האחרונות, תסמונת השינה הקצרה מאובחנת אי שם בתקופת הילדות או בגיל ההתבגרות. תהליך הזיהוי פשוט יחסית: מי שאחרי שנת לילה קצרה מצליח לשמור על תפקוד קוגניטיבי אחיד במהלך היום, ולא חולם על שנת צהריים הגונה – מומלץ שייגש למרפאת שינה כדי לקבל הוכחה רפואית לתסמונת. מטרת ההוכחה הרפואית היא לשלול אפשרות להפרעות שינה אחרות, מאחר שתסמונת השינה הקצרה לא מוגדרת מבחינה רפואית כהפרעת שינה ולא דורשת התערבות רפואית.

אחד החוקרים המפורסמים שבחנו את התסמונת לעומק הוא פרופסור יינג הוי פו, מומחה לביולוגיה וגנטיקה באוניברסיטת סן פרנסיסקו בקליפורניה. הוי פו זיהה מספר גנים שקשורים לתסמונת, כמו גן DEC2, הידוע כמשפיע על השעון הביולוגי של הגוף ומווסת את מידת הצורך בשינה במהלך היממה. המחקר שלו מצא שבעלי התסמונת נשאו מוטציה בגן הנפוץ, שגרמה להם להתעורר בזמן שרוב בני האדם ממשיכים לישון.

בינתיים, פו ועמיתיו החוקרים מסביב לעולם ממשיכים להשקיע משאבים בחקר התסמונת, ויותר מכך –  באיתור בעלי התסמונת שמספרם באוכלוסייה קטן. קושי נוסף שאיתו מתמודדים החוקרים קשור לפרק הזמן הארוך שדרוש להשלמת מחקרים ובדיקות להוכחה ודאית של התסמונת.

מי שניחן בדפוסי שינה רגילים כדאי שיקפיד על שינה רציפה של 7-8 שעות בלילה. מי ששינה משעממת אותו ולא משבשת לו את סדר היום – שיעלה על המטוס הראשון לסן פרנסיסקו. פרופ' פו ישמח לארח אותו במעבדה שלו לסוף שבוע בשירות המדע הרפואי.