מדע
25 נוב, 2020

כך משתנה הלילה שלכם לאורך החיים

שנה הלכה, שנה באה – וגם השינה שלכם מקבלת צורה קצת אחרת. איך נראים השינויים בשנת הלילה שלכם.
משנה לשנה השינה משתנה

שנה חדשה עומדת בפתח – ולצד השינויים הבלתי נתפסים בעולם סביבנו, זה הזמן לבחון גם את השינויים שעובר כל אחד מאיתנו. אנחנו משתנים כל הזמן: מהרגע שאנחנו נולדים ועד הרגע בו אנו מתים. לגוף הצעיר ולנפש הצעירה יש דרישות אחרות, צרכים אחרים ויכולות אחרות מגוף מבוגר יותר.

כמו העדפות תרבותיות שמשתנות, כמו טעם שמתפתח, כמו יכולות פיזיות שמדרדרות – כך גם השינה שלנו משתנה לאורך השנים, והשינויים האלו נובעים משינויים פיזיים כמובן, אבל גם משינויים נפשיים.

מהם 5 השינויים הבולטים בהרגלי השינה שלנו לאורך השנים?

1. משך השינה: הכלל הידוע אומר, כי ככל שצעירים יותר – צריכים לישון יותר. מספר שעות השינה המומלץ לפעוטות ולילדים הוא משמעותית גבוה מאלו של מבוגרים. עד גיל שנה תינוקות צריכים לישון בין 12 ל-15 שעות בממוצע, בגילאי ההתבגרות (14-17) בין 8 ל-10 שעות בממוצע, ובגילאים מבוגרים יותר – בין 7 ל-9 שעות שינה בכל לילה. ההמלצות אולי הגיוניות בדרך כלל אל מול המציאות – פעוטות, ילדים ובני נוער ישנים יותר שעות ממבוגרים, אבל לפגיעה בכמות שעות השינה המומלצת בכל גיל יש השלכות בריאותיות לא פשוטות.

2. איכות השינה: ככל שאנחנו מתבגרים אנחנו חשופים ליותר טרדות ודאגות, להן יש השפעה על טיב השינה שלנו. המצב הבריאותי, הכלכלי, הפוליטי והחברתי – כולם יכולים להוסיף לחץ וחרדה הגורמים לפגיעה באיכות השינה. בנוסף, שינויים פיזיולוגיים לאורך השנים, כמו היריון וגיל המעבר למשל, עלולים לגרום לנדודי שינה ולשינה לא רציפה. באופן כללי – איכות השינה נפגעת ככל שמתבגרים: שכיחות הפרעות שינה בגיל השלישי מגיעה לכ-50%-60%, כשנשים סובלות מהפרעות שינה יותר מגברים.

פגיעה בטיב השינה יכולה לבוא לידי ביטוי בנדודי שינה, ישנוניות יתר, והפרעות המתרחשות תוך כדי שינה. מי שסובלים מנדודי שינה עלולים לסבול משינה לא רציפה, התעוררות מוקדמת ועייפות מוגברת גם לאחר מספר סביר של שעות שינה.

3. היכולת להירדם: היכולת להירדם אף היא משתנה עם השנים. ילדים צעירים, שסדר יומם גדוש פעילות פיזית וגילויים חדשים ומרגשים (כי עבורם כל דבר הוא כזה), נרדמים בשנייה. בגילאים מבוגרים יותר ההירדמות לא באה בקלות, ואינה נובעת רק מלחץ ודאגות. אנשים בני 60 ומעלה חווים יותר קשיים בהירדמות. לעתים זה נובע מתרופות שונות שהם נוטלים באופן יחסי יותר מאנשים צעירים. גם למחלות שונות שאופייניות יותר לגילאים מבוגרים, כמו מחלות לב ואלצהיימר, יש השפעה על היכולת להירדם.

4. עומק השינה: עומק השינה הוא שלב בשינה המאופיין בגלי מוח איטיים מאוד וגבוהי מתח, נשימה וקצב לב סדירים. זהו שלב שבו נדרש גירוי חזק כדי להעיר את הישן, והוא חשוב ל'תחזוק' מערכות הגוף השונות בטווח הקצר והארוך. אורכו הממוצע של שלב זה עשוי להיות כ-50 עד 75 דקות, ובו גובר זרם הדם לשרירים ומופרשים מוליכים עצביים שונים במוח, כמו סרוטונין ונוראפינפרין, וכן הורמונים שונים, לרבות הורמון גדילה. שלב זה חיוני להתפתחות ולצורך אגירת אנרגיה בגוף. עם הגיל, הזמן בו אנו שוהים בשלב זה הולך ומתקצר – ילדים קטנים נוטים להימצא בשלב השינה העמוקה זמן ארוך יותר מאשר בוגרים.

5. התפקיד שמייחסים לשינה: מכירים את המריבות סביב נושא השינה ושעת כיבוי האורות? בגילאים צעירים השינה היא צורך קיומי, וגם זמין במיוחד לכל דורש – אבל דווקא אז, לאורך שנות הילדות, היא נתפסת פעמים רבות על ידי הילדים עצמם כפריבילגיה מיותרת לגמרי. איפשהו בשנות הטינאייג' החיבור למיטה נראה קצת יותר טבעי, ודווקא בשנים שאנחנו זקוקים לשינה כמו אוויר לנשימה בג'ונגל המוטרף שבין עבודה ומשפחה – היא זמינה לנו הרבה פחות, ואנו מתייחסים אליה כמו פינוק נדיר במיוחד. איך בגיל השלישי מתייחסים לשעות השינה, זו כבר שאלה אחרת. כך או כך, נקודת המבט משתנה בהחלט לאורך השנים.



עוד בנושא