עמוד הבית מגזין

מגזין

שנת כושר

באופן אינטואיטיבי הגיוני לחשוב כי שינה ופעילות גופנית הן שתי התנהגויות שונות לחלוטין וכי המנגנונים הפיזיולוגים הפועלים במהלך שינה שונים באופן מהותי מאלה הפועלים במהלך פעילות גופנית. עם זאת, בפועל, מתגלים עוד ועוד קשרי גומלין בין פעילות גופנית לשינ,ה המביאים להבנה כי הן דווקא טובות מאד זו לזו וכי פעילות גופנית היא אחת המרשמים הלא תרופתיים היעילים לטיפול בהפרעות שינה שונות.

הפיזיולוג ד"ר איל שרגל, מהמרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט מסביר:
במחקרים רבים נמצא כי פעילות גופנית המבוצעת בשעות הלילה גורמת להעלאת טמפרטורת הגוף וזו תורמת לכניסה מהירה יותר למצבי שינה. עם זאת, לצד השפעה זו ידוע כי לפעילות גופנית השפעה מעוררת שיכולה להפריע לגוף להיכנס למצב שינה. הממצאים מעידים, שהשפעת הפעילות הגופנית על טמפרטורת הגוף תורמת לשינה עמוקה יותר ( Slow-wave sleep) מבלי לעורר אותנו עד כדי הפרעה לשינה. כלומר, התגובה של חום הגןף לפעילות גופנית חשובה יותר מההשפעה המעוררת שיש לפעילות עצמה.

שעות שינה מספיקות

ככל שנפח הפעילות ועצימותה עולים חשוב מאד להקפיד על פרקי זמן ארוכים של שינה לצורך התאוששות המערכות הפיזיולוגיות השונות ובעיקר המערכת החיסונית. לאנשים המבצעים פעילות גופנית על בסיס קבוע (בייחוד ספורטאים תחרותיים) מומלץ בדרך כלל לצבור יותר שעות שינה במהלך היממה, לדוגמא: תוספת של שנת הצהריים.

בוועידת השינה העולמית שנערכה בבלטימור יוחד דיון מרכזי לנושא ובו הובהר מחדש עד כמה חשובה ההקפדה על תנאים אופטימליים ומדויקים של סביבית השינה בדרך לאליפות האולימפית.

גם אצלנו, שחר צוברי, המדליסט הישראלי היחידי באולימיפיאדה האחרונה בביג'ינג, הצביע על השינה כגורם מפתח. כאשר נשאל מעט לפני השיוט המכריע איך הוא מעביר את השעות המתוחות בין השיוטים הקובעים, השיב בפשטות " אני אוכל ונח ובעיקר ישן הרבה"