portfolio
portfolio
portfolio
portfolio
portfolio

    שינויים – עם רונית יודקביץ

    המיטה שעיצבה לעמינח
    המיטה שעיצבתי משתנה כמוני – כל הזמן, וממציאה את עצמה מחדש, כל הזמן. גב המיטה גבוה והכיסוי שלו נשלף.
    לקוח שבא ורואה את המיטה, יכול במעמד הקנייה לקנות עוד שניים-שלושה סטים של הלבשות לראש המיטה, ולהחליף לעתים קרובות, כמו את המצעים. ההלבשה יכולה להיות לבנה ללא דוגמה, או בכיתוב שעיצבתי בכתב יד שחור, של המילים: bonsoir או כל כיתוב אחר שבו יבחר.
    אני מאד אוהבת שינויים. יכולה יום אחד להיות "בלונדינית קצרה" ואחרי חודש להפוך "ברונטית ארוכת שיער" בעזרת תוספות. שינוי מסגרת הפנים הוא הבולט והחשוב ביותר. גם הבית שלי משתנה ודינמי כל הזמן. הסלון היה פעם בפינת האוכל. בספריות היו מאוחסנים כלים, היום הן משמשות לספרים. בוקר אחד צבעתי קיר אחד בסלון באפור בטון ועליו קשקשנו, אני והילדים, בגיר לבן, שאפשר מחר למחוק וליצור למשל קיר ירוק חלק או מקושקש בגירים צבעוניים.
    חדר השינה שלה
    אני לא אדם שנמצא בחדר השינה במשך היום. קמה בבוקר, מתלבשת, מתאפרת, עושה מה שצריך ויוצאת לחיי. חדר השינה שלי נועד לשינה. הוא מצוי בעליית הגג בקומה השלישית בבית, תקרתו גבוהה וחללו גדול. המיטה גדולה, וגם אצלי גב המיטה משתנה. היום הוא בד מפוספס שעליו כתבתי בטוש מיוחד לבדים: dreams come true . הארונות מאד נגישים, הם עוטפים את חדר השינה מסביב ומעניקים חום ומגע נוסף של עץ לחדר. יש טלוויזיה בחדר שינה, ואני נרדמת מולה, לפעמים עם ספר. אני רואה בחדר השינה משהו מאד אישי, שהצבעוניות שלו רכה ומלטפת, מקום שנעים להיות בו, בעיקר לבן. לא לבן מלאכי אלא לבן מרגיע.
    את עדי בני הקטן, ילדתי בגיל 42 , ובעקבות הלידה התאמתי את חדר השינה שלי לשימושים רבים יותר. עדי שינה את חיי.
    הייתי חייבת להתאים את ה"אני" שלי אליו. בשנתיים הראשונות הוא היה איתי בחדר, אז כל החלל נוצר למענו. הבאתי לתוך חדר השינה חיים – הכנסתי את העבודה לחדר השינה ושילבתי בו שולחן וכיסא כדי שאוכל לעבוד לצד הטיפול בעדי.
    הבית שלה
    הבית שלי הוא בית של חופש, של אירוח, שחיים בו בפנים ובחוץ. פתחנו את כל המעטפת. אין בה קירות, הכול פרוץ ומאוורר, עשוי זכוכית. הדלתות נפתחות לגמרי ויוצרות "סלון כפול". אפילו דלת הכניסה עשויה מפרופיל בלגי. רציתי שלא יהיה גבול בין חוץ לפנים, שהבית יקבל את הגודל והמרחב של החוץ ושל הגינה. קומת הכניסה היא הקומה הפעילה, "החיה", שבה מצויים המטבח, חלל האוכל, ואזור הישיבה התחום במשרביה הודית ממרקו פולו, שצבענו בלבן. החלל פתוח וזורם.
    פה "שורצים" הבנים הגדולים שלי. לכאן באות חתיכות בקיץ לבריכה, לבר עם גריל ומכונת קרח גדולה. הקומות שמעל לקומת הכניסה וזו שמתחתיה, מחולקות לחדרים על פי הצרכים שלנו. למטה, חדר הקולנוע והסטודיו שבו אני מציירת, ובו מרפסת אנגלית ודלתות גדולות לאוויר ואור. הקומה האמצעית היא של הילדים, וחדר האמבטיה מחבר בין החדרים שלהם. ואני למעלה. לא שומעת, לא יודעת, לא רואה.