7 עובדות שלא ידעתם על החלומות שלכם

 

משחר ההיסטוריה ריתקו חלומות את בני האדם, אבל גם טובי החוקרים והמדענים עדיין לא הגיעו לפענוח מלא של התופעה. למה אנחנו חולמים, האם החלומות משדרים לנו מסרים חבויים, ומה עושים כשתוקפים אותנו בלילה סיוטים? הנה כמה נקודות למחשבה

לד"ר זיגמונד פרויד, מי שנחשב לאבי הפסיכולוגיה המודרנית והפסיכואנליזה, הייתה תפיסה מרתקת לגבי מהות החלום. בספרו "פשר החלומות", שהתפרסם בשנת 1900, הוא עסק בנושא בהרחבה וטען כי כל המאווים הסמויים ביותר שלנו – הדחפים, היצרים והמשאלות האסורות שלנו, אשר בזמן הערות הם לעתים בלתי מודעים, באים לידי ביטוי בשעות הקטנות של הלילה, במהלך השינה, כאשר אנחנו חולמים.

אבל פרויד לא לבד. לאורך ההיסטוריה האנושית, החלום סיקרן אנשים וזכה למקום של כבוד בתרבויות שונות. גם את התרבות של עם ישראל העסיק הנושא וכולם זוכרים את "חלום יעקב", ואת סיפור עלייתו לגדולה במצרים של יוסף מפענח החלומות, שפירושיו נחשבו לנבואות. גם במיתולוגיה היוונית ניתן היה לפגוש בהיפנוס – אל השינה, אביו של מורפיאוס – אל החלומות.

גם בעידן שלנו, עם התקדמות והתפתחות המדע, ניסו טובי החוקרים למצוא תשובות לשאלות מסקרנות אלה. הנה כמה נקודות למחשבה על תופעת החלום.

החיפוש אחר פשר החלומות

מדענים שהתעמקו בנושא החלום נחלקים לשני מחנות. מחנה אחד שייך לפסיכולוגיסטיים, כדוגמת ד"ר זיגמונד פרויד, שסברו כי חלומות הם רבי משמעות ומהווים ייצוג של הפחדים והתשוקות החבויים ביותר שלנו. תיאורטיקנים פוסט-פרוידיאניים טוענים, כי החלום מקל על הדאגות והעומס הרגשי שמכבידים על המוח והגוף, עוזר לסדר את המחשבות ומחזק את הזיכרון לטווח ארוך.

המחנה השני שייך לנוקטים תפיסה פיזיולוגית. אלה טוענים שהחלומות הם ניסיון של המוח לייצר משמעות מסימנים כימיים שנשלחים מגזע המוח. לכן, אין ליחס לחלומות משמעות מיוחדת. הם מחזקים את טענתם באמצעות העובדה שאנחנו זוכרים רק שבריר מועט מחלומותינו. והרי, אם החלומות היו חשובים, היינו ודאי זוכרים יותר.

כך או כך, שני המחנות מסכימים שפעולת החלימה קשורה בזיכרון, ומכאן שלחלום יש תפקיד פונקציונלי בחיינו.

למה אנחנו לא זוכרים

על מה אנו חולמים? צבעים, סמלים, בעיות של יומיום, תוקפנות, אלימות, פנטזיות, ארוטיקה, כל אלה מופיעים בחלומותינו. החלומות לא חייבים להתאים לכללי הלוגיקה, ופעמים רבות נחליף בין פנים ושמות, קולות או סיטואציות, השוברים את מחסום ההיגיון. אבל האם זה לא בדיוק היופי שבדבר? לאורך ההיסטוריה שזורים סיפורים על מדענים ואנשי רוח שבחלומותיהם קיבלו רעיונות והשראה, שאותם תירגמו אחר כך לפתרון יצירתי לבעיות מעשיות, ובדרך זו הגיעו לפריצות דרך מרשימות במדע ובתרבות.

נכון, לא כולם ברי מזל וזוכרים את החלומות שלהם לאחר שהתעוררו. התחושה הרי מוכרת לרבים מאיתנו: אנחנו מתעוררים מחלום שנראה לנו מוחשי, אבל פשוט לא מצליחים להיזכר על מה בדיוק הוא היה.

אפשר לא לזכור חלום. אם במהלך שנת לילה אנחנו עוברים חמישה מחזורי שינה, ובכל אחד מהם אנחנו חולמים פעם אחת, הרי שבעולם אידיאלי היינו מתעוררים כל בוקר עם מלאי רשמים של חמישה חלומות. במציאות, ברוב המקרים, אנחנו מתעוררים וזוכרים, באופן מוחשי יחסית, רק את החלום האחרון. וגם אז, במעבר בין החלום לזיכרון שנשאר, יש שוני רב.

למען האמת, היכולת לזכור חלום נקבעת על-ידי נקודת הזמן שבה מתעוררים, ביחס לזמן החלימה. אם התעוררתם תוך כדי חלום, או מיד אחריו, קרוב לוודאי שתזכרו את החלום. במצבים אחרים, קרוב לוודאי שתישארו ללא זיכרון. הכול עניין של תזמון, ואין לכך כל קשר לאיכות השינה.

אם אתם בכל זאת רוצים לזכור על מה חלמתם – הניחו פנקס ועט לצד המיטה וברגע ההתעוררות תעדו את החלום. תרגול כזה במשך שבוע יכול לסייע בזיכרון אפקטיבי יותר של החלומות.

החלום ופשרו

מגוון החלומות שאנחנו חולמים הוא עצום: נפילות מצוקים, בריחות, מלחמות, סערות וחמסינים, ניצחונות ומפלות, כששפע של סמלים מפלסים לנו את הדרך: מפתחות, שעונים, קברים, בעלי חיים, ומה לא.

מאז ימי יוסף אנחנו מנסים לתת משמעות לכל הסימנים האלה, אבל נדמה שסמלים שמופיעים בחלומות יכולים להיות בעלי משמעויות שונות עבור אנשים שונים, והמשמעות המשותפת שלהם יכולה להיות נכונה רק בתוך תרבות מסוימת. כך לדוגמה, בחברה המערבית יש חלומות נפוצים שעוסקים בהימצאות בעירום בחברה – חוויה מביכה לכל הדעות. חלומות אלה לא נמצאו בקרב תרבויות שבהן העירום הוא טבעי וחלק יומיומי מהחיים.

אימת הביעותים והסיוטים

החלום יכול להיות גם פתח לחוויות מפחידות, בדמותם של חלומות סיוט וחלומות בעתה. אתם מתעוררים מבוהלים, שטופי זיעה, זוכרים שהיה לכם חלום רע, אבל מתקשים להיזכר בפרטים, עלולים לצעוק, לבכות, לחוש דופק מהיר. בסופו של דבר תתעוררו ותירגעו

ביעותי לילה היא אחת ההפרעות המתישות והמפחידות ביותר, גם לאדם הישן וגם לסביבתו, שכן קשה מאוד להעיר ולהרגיע אדם במהלך חלום כזה. חלומות בעתה נפוצים בעיקר בילדים בגילאי שלוש עד 12, ונוטים להיעלם בבגרות. מתברר, כי בדרך כלל ניחום, או מילות הרגעה על ידי בן משפחה או קרוב, לא גורמים לאדם הישן להרגיש טוב יותר. לכן, כדאי להשלים עם התופעה ולתת לה לחלוף מעצמה. הסיבה לחלומות בעתה אינה ידועה אבל בדרך כלל, למרות הווייתם המפחידה, אין להם השפעה שלילית מבחינה נפשית או בריאותית, ולרוב לא נחוץ טיפול.

לעומת חלומות הבעתה, שנשכחים כאשר אנחנו מתעוררים, חלומות הסיוט נחרתים לנו היטב בזיכרון. מדובר בחלומות מפחידים עד כדי כך, שבדרך כלל הם טעוני חרדה ואיום על הקיום והביטחון האישי. גם סיוטי הלילה אופייניים לילדים. אצל מבוגרים הם מופיעים בעיקר בעתות מצוקה ומשבר, ובדרך כלל אין בהם סכנה, אלא אם הם מופיעים בתדירות גבוהה כל כך, עד שהסובל מהם חושש מרגע השינה, או מתקשה להירדם לאחר מכן.

שתי האפשרויות יכולות להוביל למצב של מחסור בשעות שינה. במצב כזה היכולת לאבחן מה גורם לסיוט יכולה לסייע בפתרון. חשוב לברר אם מדובר בחוויה פוסט-טראומטית, או בתוצאה של נטילת תרופות נגד חרדה או דיכאון, גמילה מתרופות מסוימות ונטילת אחרות, ועוד. אפשרות נוספת להתמודדות היא בעזרת תרגול דמיון מודרך ועבודה על היכולת לשנות את תוכן החלום.

ללמוד מתוך שינה?

יש כאלה מאיתנו שנוטים לחשוב (ולקוות) שהקשבה להקלטות ללימוד עצמי בזמן שינה יכולה לסייע לנו ללמוד. האומנם? נשמע מפתה: שמים הקלטה, הולכים לישון, ובבוקר מדברים שוטף שפה חדשה, מפסיקים לעשן, או מקבלים מוטיבציה להוריד במשקל. אבל האם המוח באמת מסוגל לקלוט מידע חדש תוך כדי שינה? למרבה הצער התשובה שלילית. הבלבול בנושא חל כנראה בעקבות מחקרים שמצאו ששינה טובה יכולה לשפר ביצועים בבחינה, לעומת התוצאות לאחר לילה חסר שינה. אז נכון, שינה אכן מהווה מרכיב חשוב בלמידה, אבל מידע חדש חייב להיקלט לראשונה במצב של ערות.