למה אנחנו מפהקים, והאם אפשר להשלים שעות שינה? כל מה שרציתם לדעת על עייפות

 

החברה המודרנית הפסיקה מזמן להתנהל על פי מחזורי האור והחושך שטבע מכתיב לנו. המצאת החשמל המבורכת, שהביאה לעולם את האור המלאכותי, שינתה באופן מהותי את האופן שבו מתנהלים חייהם של בני אדם. האור המלאכותי מאפשר עבודה מסביב לשעון, 24 שעות ביממה, אבל בעוד שהוא מהווה בשורה נפלאה לתעשייה, הוא תובע מאיתנו מחיר כבד בדמות הפרעות שינה.

הפרעות שינה – נדודי שינה, סיוטים והפרעות נוספות – מוכרות היטב בחברה המערבית. רוב בעיות השינה השכיחות נובעות מהפרעות בקצב המנגנון הביולוגי הפנימי שלנו. בנוסף, העובדה שאימצנו אורח חיים של ימים ארוכים יותר, לילות קצרים מדי ונטייה לאורח חיים תחרותי, הביאה עם השנים להפחתה ניכרת במספר השעות המוקדשות לשינה.

אם לא די בכך, נוספו לחיינו גאדג'אטים וטכנולוגיות חדשות – כמו המחשבים, האינטרנט והטלוויזיה – שגורמים לרבים מאיתנו להתפתות ולהישאר ערים בשעות שפעם היו מוקדשות לשינה.

מצב הדברים הזה יותר בעיה והעובדות מדברות בעד עצמן. גם אם בעולם התחוללו שינויים במשך אלפי שנים, גוף האדם לא מאוד השתנה: הוא עדיין נזקק לאותו מספר שעות שינה כדי להתקיים.

איך שלא מסתכלים על זה, השינה היא גורם מרכזי המשפיע בכל היבט על איכות חיי היומיום שלנו: על מצבי הרוח, המצב הרגשי, על ההספק שלנו בעבודה ועל רמת האנרגיה הכללית של הגוף.

האיתותים ששולח הגוף

פעמים רבות מדי אנחנו בוחרים להתעלם מאיתותים שהגוף שולח לנו, המתריעים בפנינו כי הגענו לקצה גבול היכולת: אנחנו מתקשים להשאיר את העיניים פקוחות, יש לנו תחושת כבדות וקושי להרים את הראש, אנחנו משפשפים עיניים ומפהקים המון. התעלמות מסימנים אלה מביאה לתוצאות הרות אסון. מדי שנה אנשים רבים מדי מאבדים את חייהם לאחר שנרדמו על ההגה, או בתאונות עבודה הנובעות מעייפות.

השלכות פחות חמורות של מחסור בשינה, אם כי אף אחד מאיתנו לא היה רוצה גם בהן, הם הידרדרות במצב הבריאותי ושורה של תופעות לא רצויות: מהצטננות, שפעת ודלקות, ועד למחלות חמורות יותר כמו סוכרת, מחלות לב והשמנת יתר. אפילו חסכים קטנים בשעות שינה, אם נצבור אותם כמה לילות רצופים, עלולים להגביר ולהחמיר כאבי ראש, בטן וגרון.

גם בתחום הנפשי נרשמות תוצאות מדאיגות: מחסור בשינה יכול לגרום למצבי רוח משתנים, ולסיכוי רב יותר לחוות בעיות נפשיות, בהן דיכאון וחרדה, כושר שיפוט לקוי, בעיות בריכוז וקושי בקבלת החלטות.

למרות המידע הרב והזמין לגבי נחיצותה של שינה איכותית ומספקת, רבים עדיין מאמינים שהם יכולים "לאמן" את גופם להתרגל לחיות עם פחות שעות שינה. זו אמונה שגויה. בסופו של דבר התוצאה תמיד תהיה זהה: עייפות קשה ופגיעה בהישגים.

הסימן המובהק לעייפות

כדי להימנע מכל הצרות שעלולות לנחות עלינו עקב מחסור בשינה, מומלץ להיות קשובים לגוף כאשר הוא מסמן לנו שהגיע הזמן להניח הכול בצד ולעצום עיניים. הסימן המובהק ביותר לעייפות הוא הפיהוק. זוהי תופעה "מדבקת", שמתחילה בפיהוק בודד שיכול לגרור אחריו שרשרת פיהוקים אינסופית – שלנו, ולעתים גם של הסובבים אותנו.

מה גורם לנו לפהק?

הפיהוק היא פעולה רפלקסיבית, שבה הפה נפתח, אנחנו שואפים אוויר ונושפים אותו החוצה באיטיות.

חוסר שינה משחק תפקיד משמעותי בפיהוק (אם כי, לא היחיד. ויעידו רגעי שעמום שהביאו לפיהוקים רבים). הסיבה הפיזיולוגית המשוערת היא עודף בפחמן דו-חמצני ומחסור בחמצן בדם. אדם עייף נוטה לנשימות שטוחות יותר, מכיוון שאין בו את האנרגיה הדרושה לנשום נשימות עמוקות וארוכות. לאחר זמן מה הנשימות השטוחות גורמות לירידת החמצן הפנוי, ולכן המוח משדר קריאת מצוקה לגוף. הגוף לא מאחר להגיב – בפיהוק גדול, שהוא בעצם נשימה עמוקה וארוכה מאוד, השואפת חמצן רב לריאות באופן מהיר יחסית.

השלמת החוב

כאשר אנחנו במינוס שעות שינה, לגוף יש רצון להשלים את החסר. סטודנטים לאחר תקופת בחינות, או חיילים בשלבי הכשרה מאומצת, נוטים לשקוע בשינה עמוקה וארוכה לאחר מאמץ עבודה מוגבר. פעמים רבות נשמעת טענה, כי לאחר שקמים משינה ארוכה כזאת חשים עייפות. אם כך, האם יש דבר כזה "עודף שעות שינה"? התשובה שלילית. עובדה היא שאנחנו לא יכולים לישון יותר שעות ממה שהגוף שלנו צריך.

הסיבה לכך שאלה ש"משלימים" שעות שינה מרגישים עייפים גם לאחר שהם קמים, היא שבדרך כלל אנחנו מפצים בשינה ארוכה על כמה לילות של שינה מועטה, והשלמת החסר לא מתבצעת בבת אחת. כלומר, כשאנחנו קמים עדיין חסרות לנו שעות שינה, ולכן תחושת הרעננות שאנחנו כל כך מצפים לה לא תהיה מורגשת. כדאי לסמוך על הגוף שלנו, אם הוא משדר עייפות, כנראה שאנחנו זקוקים לעוד שעות שינה וטרם שילמנו לו את חובו.