למה אנחנו מתקשים להעריך איך ישנו בלילה


בין אם אתם מרגישים שלא עצמתם עין כל הלילה, או שישנתם דווקא כמו תינוק, לתחושות שלנו לגבי השינה לא תמיד יש אחיזה במציאות. למה זה קורה?

 

מכירים את החבר הזה, שיוצא מדי לילה לבלות כאילו אין מחר, ישן 3 שעות ובבוקר קופץ מהמיטה, נוסע לעבודה ומתפקד כרגיל? אתם לעומתו, אם וכאשר יוצא לכם לילה שכזה, נופלים למחרת מהמיטה, משתרכים לעבודה ובן רגע הופכים מאתאיסטים גמורים למאמינים אדוקים שכל תפילתם היא שהיום ייגמר והם יוכלו לזחול בחזרה למיטה. במקרים הקשים יותר אתם פשוט מרימים טלפון לבוס ובקול משתעל מודיעים לו שאתם חולים. הרי אתם לא רוצים שהקולגות יראו אתכם במצב הזה.

אז קודם כל, אתם יכולים להיות רגועים: אתם לא בהכרח אנשים עצלנים וישנוניים במיוחד, וגם אותו חבר כנראה עדיין לא הפך לסופרמן שעוטה את הגלימה האדומה מתחת לבגדים.

מחקר שנערך לאחרונה בארה"ב השווה בין אנשים שישנו שנת לילה קצרה בת 4 שעות בלבד. התוצאות הראו שבעוד שחלק מהמשתתפים דיווחו על תחושות קשות ביום למחרת, משתתפים אחרים דיווחו שהם לא הרגישו שינוי מהותי, וכי הם הצליחו לתפקד בצורה די רגילה. למרות התשובות השונות, במבחן קוגניטיבי שנעשה להם לאחר השינה, נמצא שכלל המשתתפים, אלה שדיווחו על תחושות קשות ואלה שסיפרו על תחושות רגילות, הראו ירידה ביכולות השכליות. כלומר, בעוד שלשינה הקצרה הייתה השפעה שלילית על כלל הנבדקים, היה שוני בין התחושות שכל אחד מהם הרגיש ביחס לכך.

אז למה יש הבדל מהותי בין התחושות? האם מדובר באנשים בעלי תפיסה חיובית יותר לחיים לעומת אנשים בעלי תפיסות שליליות יותר? מפונקים יותר לעומת בעלי יכולת איפוק רבה יותר? כפי הנראה, התוצאות אינן מעידות על הלכים נפשיים כאלה או אחרים, אלא על ההבנה הבסיסית שבני האדם לא מסוגלים לדעת בצורה אובייקטיבית אם השינה שלהם איכותית או לא.

נטייה להטעיה עצמית

אז נכון, שכנוע עצמי הוא דבר חשוב, במיוחד אם הוא נעשה באפיקים חיוביים, אבל כולנו זקוקים לשינה מלאה כדי לא לפגוע ביכולות שלנו. לתחושות שלנו יש כמובן קשר גם ליצירתיות שלנו וליכולות שלנו לתפקד במהלך פרקי העבודה או הלימודים.

לעיתים ההטעיה העצמית, במיוחד בקרב אלה שטוענים ששינה קצרה מספיקה להם, לא נובעת משכנוע עצמי אלא יותר מפרשנות לא נכונה של פיזיולוגיית הגוף. השעון הביולוגי (השעון הצירקדי) בגופם של בעלי החיים בנוי כך שבשעות היום מנגנוני הגוף נמצאים בערות מלאה, ועם חשיכה הם מתחילים בתהליך של מעין כיבוי מערכות. כך למעשה, למרות שאותם אנשים לא ישנים מספיק, הם מפרשים את תחושת הערות הטבעית של הגוף כאישור לכך שהשינה שלהם הייתה איכותית. לאמיתו של דבר, תפקודיהם יורדים ולאורך זמן הדבר יכול ממש לפגוע בהם.

כמו כן, יש נטייה אנושית לייחס תחושות רעות במהלך היום לשינה לא מספקת בלילה, ולהפך – לייחס תחושות חיוביות לשינה מספקת ואיכותית. כאמור, ללא בדיקה אובייקטיבית חיצונית לא ניתן לדעת אם המסקנות האלה נכונות או מוטעות.

אז אם אתם חושבים שלשינה שלכם יש קשר ישיר לתחושות שלכם במהלך היום, ואתם סבורים שהדבר נובע אולי מהפרעות שינה שעוד לא עליתן עליהן, מומלץ לפנות למעבדת שינה שבה, באמצעות מכשור מקצועי, יוכלו להתחקות אחר הפרמטרים הקובעים את איכות השינה שלכם, ובמידה שיאותרו בעיות, למצוא להן פתרונות.