הבהייה הממושכת במסך הקטן גורמת לפגיעה באיכות השינה של בני הנוער. הבעיות ממשיכות גם למחרת, כאשר ההישגים בכיתה נפגעים. והפתרון? נמצא אצל ההורים

 

הם ישנים במהלך היום, מתעוררים בשעות הצהריים בשביל להכניס מזון לגוף, וממהרים לשקוע בעולמם הפרטי מול מסכי הסמארטפון והטלוויזיה. בשעות הלילה הם מסתובבים חסרי מנוחה ברחבי הבית או השכונה, ובסוף גומרים את הלילה בצפייה חוזרת במסכים המרצדים עד שעות לפנות בוקר המאוחרות, וחוזר חלילה.

לא, לא מדובר כאן בסקירת אורח חייהם של בעלי חיים בסגנון נשיונל ג'יאוגרפיק, אלא על עשרות אלפי בני הנוער שנמצאים בימים אלה בתקופת החופש הגדול. כפי שניתן להבין, אחת הבעיות שחוסר סדר היום המוגדר מביא איתו היא היפוך סדרי השינה בקרב בני הנוער הצעירים.

יש הטוענים כי אחד הגורמים המובילים לבעיות שינה בגיל ההתבגרות, ואגב לא רק בקיץ, נובע מחשיפתם הממושכת למסכי הסמארטפונים והטלוויזיה. אנחנו יודעים כבר שהמיטה של המתבגרים היא מבצרם, אבל הנתונים המחקריים מדאיגים ממש: על פי הממצאים האחרונים, בני הנוער בישראל מכורים לסמארטפון שלהם והם מבלים מולו יותר מ-4 שעות ביום.

הבהייה הממושכת במסך הקטן גורמת לפגיעה בדפוסי ואיכות השינה עקב תופעה שנקראת זיהום אור: האור שבוקע ממסך הסמארטפון, והדברים נכונים גם לטלוויזיה ולמחשב, מונע הפרשה של מלטונין – הורמון חיוני לשינה. המלטונין נקרא גם "הורמון החושך" והוא אחראי בין היתר על ויסות מחזורי שינה וערות, והוא זה שגורם לנו להרגיש ישנוניים. אם התכנים שבני הנוער צופים בהם דרך המסך הקטן הם מלאי אקשן ואלימות, הם מסתכנים בשינה אף רעועה יותר.

מחקר שנעשה בקרב כ-470 נערים, בשכבת הגיל של כיתות ח' וט', מצא כי קיים קשר ישיר חשיפה למדיה לסוגיה לבין דפוסי השינה – שעת ההירדמות, משך ההירדמות, אורך השינה ומידת הערנות במהלך הלימודים, ביום שלמחרת. התוצאות הצביעו על כך שמי שצופה בטלוויזיה בלילה או עושה שימוש בסמארטפון או במחשב, שעת ההירדמות שלו מאוחרת יותר, חביון השינה (משך ההירדמות) שלו ארוך יותר, משך השינה מתקצר, ובמהלך היום למחרת הוא מרגיש יותר "ישנוני".

השמנה, דיכאון, סוכרת ומחלות כלי דם

מחקרים מראים עוד, כי מחסור בשינה פוגע במחזוריות השעון הביולוגי ומשבש את הפעילות המטבולית של הגוף. שינה חיונית לתפקוד מערכות שונות בגוף ובראשן מערכת העצבים. במהלך השינה מתרחשים במוח תהליכים שנחוצים ליצירת זיכרון, וחוסר שינה פוגע ביכולת הלמידה והריכוז, משפיע על שינויים במצבי הרוח וגורם לתסמיני מתח וחרדה. השינה נחוצה גם לתפקוד מערכות נוספות בגוף, כמו המערכת החיסונית והמערכת האנדוקרינית (הורמונלית).

אצל ילדים ומתבגרים הנמצאים בשלב גדילה והתפתחות, השינה חיונית במיוחד. מחקרים שונים מראים כי מתבגרים זקוקים לכ-8.5 עד 10 שעות שינה בלילה, אולם בפועל ממוצע שעות השינה אצל רובם נמוך יותר.

מחסור בשינה, במיוחד בגיל ההתבגרות, עלול להוביל להשמנה, דיכאון, סוכרת ומחלות כלי דם בגילאים מתקדמים יותר. אבל בעיות בריאות הן לא הבעיות היחידות ואנשי חינוך סבורים כי חוסר בשעות השינה של התלמידים משפיע גם על ההישגים האקדמיים שלהם.

הפתרון: להפעיל את הסמכות ההורית

לשינה סדירה אצל מבוגרים חשיבות רבה וממנה ניתן ללמוד כי לשנת המתבגרים חשיבות כפולה ומכופלת מבחינה נפשית ופיזיולוגית. לכן, חוקרים ואנשי חינוך ממליצים על הוצאת המחשב והטלוויזיה מחדרם של המתבגרים, וכן על קיום שיחות עם הנער או הנערה על החשיבות בהגבלת שעות השימוש בסמארטפון. מחקרים הוכיחו, כי תלמידים שישנו את מספר השעות הרצוי תפקדו טוב יותר מבחינה לימודית וחברתית.