הגיל עושה את שלו: הפרעות שינה אצל מבוגרים

 

איכות השינה שלנו ומשך השינה נמצאים ביחס הפוך לגיל. תינוקות בתחילת חייהם זקוקים לכ-22 שעות שינה ביממה, פעוטות ל-14 שעות, בבגרות הצורך בשינה מסתכם ב-8 שעות בלילה, והחל מהשור השישי לחיינו הוא כבר קטן ל-5-7 שעות ביום, ומבקרים לא מעטים גם בפחות מזה.

דווקא כשאנחנו מגיעים לגיל השלישי, לשלב שבו יש לנו את הזמן לישון בשקט, להתפנק בשינה בריאה ומאריכת חיים – דווקא אז חלים שינויים בתהליך השינה שלנו, וזמן השינה הכולל מתקצר. אצל רבים מאיתנו נדרש זמן רב יותר להירדמות, זמני השינה העמוקה מתקצרים, השינה קלה יותר וגם היקיצות במהלכה מרובות. אם לא די בכך, בגילאים מבוגרים נפוצה מאוד גם יקיצה מוקדמת, שלעיתים קרובות מלווה בתחושות עייפות כבר עם אור ראשון. למרות כל זאת, קשישים רבים נוטים לישון שינה קצרה במהלך היום, מה שלעתים פוגע בעוצמת שנת הלילה.

עד כמה נפוצות הפרעות שינה אצל מבוגרים? הסטטיסטיקה היבשה מדווחת על 35% עד 50% הסובלים מהבעיות, לעומת כ-9% בקרב מבוגרים צעירים יותר. עם זאת, יש מקום להניח כי מספר הנתונים האמיתיים גבוה עוד יותר, מאחר שבמקרים רבים רופאים נוטים להתייחס לבעיות שינה כחלק בלתי נפרד מהגיל ולא מקדישים להן תשומת לב מספקת.

חשוב להיות מודעים לבעיות שעלולות לצוץ בתחום השינה בגיל מבוגר. לילות בודדים ללא שינה אמנם מטרידים ומשבשים את סדר היום, אבל לרוב הם לא מלווים בתופעות לוואי ממשיות. לעומת זאת, מחסור כרוני בשעות שינה משמש כמאיץ תהליכי הזדקנות של המוח.

מחסור בהורמונים

קשיי השינה בגיל מבוגר אינם מקריים, אלא הם פרי תולדה של תהליכי שינוי פיסיולוגיים, שאופייניים מאוד לאנשים בגילאים מבוגרים. כך למשל, עם הגיל קטנות רמות ההורמונים שממלאים תפקיד משמעותי באיכות השינה. עם הורמונים אלה ניתן למנות את הורמון הגדילה – החיוני להשגת שינה עמוקה, ואת הורמון המלטונין – שממלא תפקיד חשוב בתקינות מעגל השינה והערות, ובדרך זו השעון הביולוגי שלנו יכול להפוך יוצרות ולשלוח אותנו לישון מוקדם יותר, קרוב לשקיעה, ולגרום לנו להתעורר מוקדם, עם הנץ החמה.

אנשים מבוגרים נוטים גם יותר לסבול ממחלות ומבעיות רפואיות, שהולכות ומחמירות עם הגיל  ועלולות להשפיע גם הן על קשיי השינה ולגרום לשיבושה. בעיות רפואיות אלה כרוכות לעיתים קרובות בתופעות שפוגעות ברציפות השינה ובעומקה, כמו כאבים, דום נשימה, נטייה למתן שתן תכוף, כאבי מפרקים ואף יקיצות מרובות. גורם נוסף שעלול לפגוע בשינה הוא השפעת התרופות הרבות שרבים מהקשישים נוטלים, במיוחד בטיפול במחלות מתמשכות, דוגמת יתר לחץ דם ומחלות לב כליליות, סוכרת, בעיות בנשימה ובדרכי העיכול, וכן בטיפולים אונקולוגים. תרופות לא מעטות, המשמשות לטיפול במצבים אלה, יכולות לגרום להפרעות בשינה. גם תופעות של עצב ושל חרדות, המתגברות לעיתים בגילאים אלה, תורמות את חלקן בפגיעה באיכות השינה.

במקרים רבים טיפול בשורש הבעיה הרפואית ובתסמיניה יכול לפתור גם את בעיית השינה, אבל יש גם כמה שינויים נוספים שניתן לעשות, כדי לשפר את איכות השינה:

  1. הקפידו על פעילות גופנית מבוקרת: לאנשים בריאים מומלץ ביותר לשמר על חיוניותם. פעילות גופנית מתאימה (בייעוץ עם רופא לפני תחילתה),יכולה לתרום רבות לאיכות השינה בכל גיל וגם בגיל מבוגר. גם לאנשים מבוגרים שסובלים מבעיות רפואיות שונות, מומלצת הפעלה מתונה של הגוף, בהליכה למשל, אבל עליה להיות מלווה בבירור רפואי קפדני ובהתאמת לוח זמנים לשעון הביולוגי האישי, הלילי. השמירה על אורח חיים בריא היא קריטית לאיכות השינה. מחקר שנעשה באחרונה מצא, שאצל מבוגרים שנהנים מבריאות טובה, שיעור הפרעות השינה לא עלה על 1%.
  2. אל תירדמו מול הטלוויזיה: השתדלו להימנע מתנומות יומיות, או לפחות הקפידו לקצר אותן. כמו כן, עשו כל מאמץ לא להירדם מול הטלוויזיה והימנעו משתייה ומארוחות כבדות לפני השינה.
  3. בדקו את התרופות שאתם נוטלים: יש לבדוק בעזרת הרופא האישי את השפעת התרופות השונות שאתם נוטלים על איכות השינה ואת האפשרות לשנות מינונים וזמני נטילה, ולפעמים גם את תרופות עצמן.
  4. התייעצו עם רופא על נטילת תרופות שינה: במקרה של נדודי שינה קשים, וכשכל מה שכתבנו עד כה לא מועיל, אפשר גם לפנות לטיפול תרופתי, כמובן רק לאחר התייעצות עם רופא. מומלץ מאוד להשתמש בתרופות קצרות טווח ובמינון קטן – כאלה שנשארות בגוף רק זמן קצר. כדאי להימנע מנטילה יומיומית של התרופה. למי שסובל מבעיות שינה כרוניות כדאי לשקול פנייה למעבדות שינה מקצועיות לשם אבחון וייעוץ אישיים.